בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הזבל הפך לזהב 

הזבל הפך לזהב

 
 
גליה דן-לי, ניו יורק

מבקרות חתרניות בשבוע האופנה, אספנות כפייתית משתלמת, ומה זה מאנורקסיה? סאבוויי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
השבוע בניו-יורק: הבלוגרים מנצלים את שבוע האופנה כדי להוכיח לכולם מי באמת שולט בסצינה; גבר עם נשמה של עכברוש הופך את הזבל של השכן למכרה זהב, ואם עד היום שמעתם על גופות אנורקסיים, ודוח"ות אנוקרסיים, הרי שהגיע הזמן לעשות הכרות עם תופעה חברתית חדשה: המאנורקסיה.
 

הבלתי משוחדות

סגול הוא הכיעור החדש (אימג'בנק ישראל/ getty images)
 סגול הוא הכיעור החדש (אימג'בנק ישראל/ getty images)   
הנה עוד עדות לכך שהבלוגיה שולתתתת. מגזין ניו-יורק הנחשב בחר ב- Fug Girls, שתי בלוגריות אאוטסיידריות לסצינה ומחתרתיות בהגדרה, לדווח לקוראים הרעבים על אירועי שבוע האופנה. כי באמת, למה לנו להאמין לכתבי האופנה המשוחדים, המצ'ופרים והמקושרים, כמקורות מהימנים, כשיש לנו שתי בנות עממיות, ששום גרגר פלצנות סלבריטאית עוד לא דבק בהן, שום עורך לא אומר להן מה לעשות, וממש כמונו, גם הן לא יכולות להרשות לעצמן יותר מרבע שרוול של חולצת מעצבים?

לדיווחים של ה"פאג גירלס", יש גוון צהוב ובלתי אופנתי בעליל, אבל זה בדיוק מה שהופך אותם לכל כך נגישים ועסיסיים. הידעתם לדוגמא, שדמי מור ביקשה כרטיס לתצוגה של Oscar De La Renta אבל קיבלה "לא" צורב, כיוון שהמעצב סבר כי האישה שהביאה למסך את "סטרפטיז" עלולה להזיק לדימוי של המותג? את פיסת האינפורמציה הזו אספו הבנות בעודן מזדחלות בתור לכוון אחד האוהלים, כשאוזניהן מוטות מזרחה ומערבה.

הן גם דאגו לדווח לנו שפריס הילטון הבריזה מהתצוגה של אחותה ניקי, מעצבת בהתהוות, לטובת תצוגה יותר נחשבת שנערכה ממש באותו היום, ומוסיפות כי עבור ניקי זה אולי היה טוב, כיוון שפריס כדרכה הייתה מושכת את כל הפוקוס מהבגדים שעל המסלול, אך מוסיפות בציניות אופיינית, שבמקרה הזה "הסחת הדעת הייתה יכולה להיות מבורכת".

הסוררות מציינות גם טרנד מעצבן של ה- VIP האופורטוניסטים, להתחפף חמש דקות לפני שהתצוגה נגמרת, ממש מתחת לאפן המחוטב של הדוגמניות ההמומות, ועוד לפני שהמעצב הספיק לעלות לבמה ולקבל את ה- Standing Ovation שלו.

אבל ה"פאג גירלס" לא מסתפקות במאחורי הקלעים של הסלבריטיס והמעצבים. מתוך התבוננות קפדנית בדינמיקה שעל הבמה, הן גם בוחרות את "הדוגמנית שתקום מחר בבוקר עם בעיית אישיות" את זאת "שתתעורר להודעה עצבנית במזכירה מהסוכן", ואת ההיא שתימצא "גבר זר בשיחים".
 
"אחי, הדוגמנית התחילה איתי" (אימג'בנק ישראל/ getty images)
 "אחי, הדוגמנית התחילה איתי" (אימג'בנק ישראל/ getty images)   
זאת עם הגבר בשיחים זכתה לתחזית הפסימית הזו, כיוון שבהוראה מגבוה, שלחה מבט פלרטטני לעבר הקהל, ממש בסוף התצוגה, סתם כדי לחזק את הסקס אפיל של הבגד, אך הגברים בקהל, כדרכם של גברים, לקחו את המבטים באופן לגמרי אישי. בין היתר שמעו הבלוגריות את אחד הגברים הלוקה ב- Wishful Thinking קיצוני, ומעדכן:"אחי, הדוגמנית הזאת ממש אוכלת אותי במבטים".

וגם אם נדמה שרכילות האופנה של האפטר- פארטיז והשורה הראשונה היא כל מה שמעניין את ה"פאג גירלס", זה לא אומר שהן לא מוצאות מקום וזמן לרדת על טרנדים אופנתיים מקוללים ש"לא יורדים בכביסה". לעומת זאת, על שמלות מעצבים עם סממנים דקדנטיים שזוכים לחותמת ההכשר שלהן, הן מריירות בלי בושה.

ג'סיקה, שמונה בבלוג "נישואין" כספורט האהוב עליה, טוענת שכמי שבחרה בכתיבה כמקצוע לחיים, אין לה כסף לשמלות מעצבים, והיא גם לא מקבלת הזמנות לאירועים שיצדיקו רכישת שמלות כאלה. הת'ר לעומתה, מוכנה למכור כלייה עבור שמלה של מעצב נודע, ונאנחת עמוקות אל מול חלון הראווה של הבוטיק היוקרתי שמוכר אותן, לפני שהיא לוקחת פנייה חדה ימינה לכוון ה – Old Navy, סוג של שקם אמריקאי.

ומה אומרים המבקרים על שתי הבנות שצימצמו את שבוע האופנה הניו-יורקי לממדי הבלוג? המשמיצים לא מבינים "איך למישהו בכלל אכפת מה השתיים האלה, שאין להן נסיון, תעודות או מושג ירוק באופנה, חושבות" ואילו המתלהבים מתים עליהן דווקא בגלל שהן "מייצגות את מה שהאנשים ה"אמיתיים" חושבים על אופנה". "נסיון?" הם שואלים, "תעודות"? זה שהן צריכות לקנות בגדים וללבוש אותם כל יום, כמעט מהיום בו הן נולדו, לא נחשב?"

ולכל מי שתהה, ה- FUG בשם הבלוגריות הינו קיצור של הביטוי המעודן Fucking Ugly, שמנסה לרמוז שהשתיים האלה באות לאופנה כמו לכל דבר אחר, בגישת "פאק יו" טוטלית. כך למשל הן מסכמות את שבוע האופנה שהסתיים לא מכבר: "Fashion Week Is Finally (Fugging) Over”
 
 

החיים בזבל

הפתק למריו. מכאן הכל התחיל (foundmagazine.com)
 הפתק למריו. מכאן הכל התחיל (foundmagazine.com)   
באנגלית יש פתגם שאומר - One man’s trash is another man’s treasure, כלומר הזבל שלך הוא האוצר שלי. כולנו מכירים את זה ממיחזורי דייטים – ההיא שנרשמה בדפי ההיסטוריה שלך כסטוץ לא מזהיר, הפכה לאשתו של החבר הכי טוב שלך, וההוא שקיבל אצלך ציון "אין מצב אפילו לא על אי בודד" עכשיו מתפקד כסול מייט של השכנה מלמטה.

דייבי רות'ברטס, אספן כפייתי מילדות, הכיר מאז ומעולם בערך האצור בזבל. בדרך חזרה מבית הספר הוא הלך תמיד עם הראש למטה, מחפש באובססיביות פיצ'יפקס אבודים. הוא תמיד ידע שיש לו בעיה, אבל מעולם לא תאר לעצמו שיצליח להפוך אותה למקור מחייה.

הכל התחיל בפתק שמצא בחורף 99’, תקוע על שמשת אוטו שחנה במרכז שיקגו, ובו כתוב: "מריו אני פאקינג שונאת אותך. אמרת שאתה צריך לעבוד, אז למה האוטו שלך חונה אצלה? אתה חתיכת שקרן. אני שונאת אותך. אני פאקינג שונאת אותך. אמבר. דרך אגב, תעשה לי ביפ מאוחר יותר".

רות'ברטס שמר את הפתק, וביקש מחברים לאסוף עבורו כל דבר מעניין אחר שיזדמן בדרכם. שנתיים לאחר מכן הוא החל לפרסם את המגזין Found שבו ווידויים מרגשים של אנשים אנונימיים, מכתבי דחייה, פליירים, ואפילו מסמכי FBI גנוזים.

מאוחר יותר הוא הוציא גם את המגזין התאום Dirty Found שכפי שמעיד שמו, נושא אופי יותר "מלוכלך". הצלחת שני המגזינים מוכיחה את מה שידענו מזמן – אנשים אוהבים להציץ אחד לשני כמה שיותר, וכמה שיותר עמוק.

בהמשך ליוזמת הזבל המתרחבת, יצא רות'ברטס במופע פואטי בו הוא מקריא לקהל מתוך החומרים הסודיים של כל אותם אנונימיים שחייהם מתגלגלים ברחובות. סיבוב ההופעות של רות'ברטס כבר עבר ב- 65 ערים, והוא גם מצא לו ייעוד אידיאלוגי: לגרום לקהל שלו להרגיש שהוא לא לבד. המסר של רות'ברטס: תמיד יימצא מישהו איפשהו שמרגיש בדיוק כמוך, גם אם הוא נמצא בקצה האחר של העולם (תחשבו רק בשביל כמה נשים ה"מריו" הזה הוא דויד או משה).

אחיו של דייבי, פיטר, מבצע במופע שירים המבוססים על ממצאים פואטיים מתוך המגזין. את השיר הכי פופלארי במופע - "The booty don’t stop” או בעברית - "הכוסיות ממשיכות לזרום", המבוסס על פתק שמצא, הוא מבצע בסגנון ראפ עם סולו גיטרה.

רות’ברטס מנסה להדביק גם את הקהל שלו במאניית האספנות, ומבקש מהם לשתף אותו במציאות הפרטיות שלהם. לאור הצלחת שני המגזינים שלו, הוא מתכנן עכשיו מגזין פולו אפ בשם - “Where Are They Now” שינסה לחשוף, בין היתר, מה עלה בגורל מריו ואמבר.
 

מאנורקסיה

 
אם נמאס לכם מהמושג "מטרוסקסואל" נסו "מאנוקרסי". זה התחיל כמונח רפואי: Manorexia, שמשמעותה אנורקסיה אצל גברים. אבל יש כבר מי שמצאו למילה הזאת קונטקסט חברתי, ומשתמשים במאנורקסיה כ"דיאטת גברים" (כלומר התנזרות מסקס בכפייה או מרצון). אם לא עשית את זה כבר חצי שנה, הרי שאת סובלת ממאנורקסיה. המאנוקרסי הוא גם אחיו התאום של המטרוסקסואל. אם המטרוסקסואל סובל (או נהנה) מעודף נשיות, הרי שהמאנורקסי החברתי סובל ממחסור בגבריות.

בינינו, אם חייבים לבחור בין המטרוסקסואל, המאנורקסי והחזרזיר השוביניסט, אני אלך על החזיר. כל אחת והסטיות שלה.
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by