בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוי ויי סימפסון 

אוי ויי סימפסון

 
 
גליה דן-לי, ניו-יורק

השוד המזוין של או ג'יי סימפסון הוא כסף קטן לעומת הרצח ההוא, שממשיך להסתעף. הסיפור שלא יאמן על ספר הווידוי שכתב גיבור הפוטבול לשעבר, שהפך לאויב הציבור מספר אחת באמריקה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
או. ג'יי צוחק כל הדרך אל הבנק או הכלא? (אימג'בנק ישראל/ gettyimages)
 או. ג'יי צוחק כל הדרך אל הבנק או הכלא? (אימג'בנק ישראל/ gettyimages)   
”הסתובבתי אל המושב האחורי לקחת את כובע הצמר הכחול והכפפות. התכופפתי תחת מושב הנהג ותפסתי את הסכין. זה היה סכין יפה, שרק מאות ממנו נמכרו בשוק. שמרתי אותו זמין למשוגעים שיקראו בדרכי...הסתובבתי למטה וראיתי אותה מוטלת על הרצפה לפניי. מעורסלת בתנוחה עוברית במורד המדרגות. היא לא זזה. גולדמן היה רק כמה מטרים ממנה, מוטל על מוטות הגדר. הוא לא זז. הוא וניקול שכבו בתוך שלוליות ענקיות של דם. בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה דם. זה לא נראה אמיתי..."

אם עד היום לא האמנתם שאו ג’יי סימפסון הוא רוצח שמסתובב חופשי, הנה לפניכם העדות, במילים שלו, מתוך הספר החדש I Did It.

הספר הזה לא היה אמור לצאת אל האור; זה היה פרויקט אומלל שנקטע באיבו. ג’ודית רייגן, המו"לית צמאת הדם שהגתה את הרעיון המופרך, שילמה עליו בקריירה שלה. גם רשת פוקס, שהייתה אמורה לשדר את הראיון עם או. ג’יי, ספגה נזק תדמיתי. ברברה וולטרס, שהתבקשה לראיין את סימפסון ודחתה את ההצעה, עדיין זוכה בזכות זה למחיאות כפיים. הקהל האמריקאי אמר את דברו- הוא לא רוצה לתת קרדיט נוסף לכוכב הפוטבול שהצליח לעשות קרקס ממערכת המשפט, ולבצע שני מעשי רצח אכזריים, בלי לשבת אפילו יום אחד בכלא.
 
עטיפת הספר בהוצאת משפחת גולדמן
 עטיפת הספר בהוצאת משפחת גולדמן   
גם פרד גולדמן, אביו של רון, המלצר שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון (הוא הגיע לביתה של ניקול כדי להחזיר לה את המשקפיים ששכחה במסעדה), נחרד מהרעיון. הוא קרא לו "נתעב" ו"בזוי מוסרית". הוא גם קרא לציבור הקוראים להחרים את הספר, ודרך כך, להעביר את המסר שהאומה האמריקאית מקיאה את הרוצח המתועב מקירבה. אבל בטוויסט אירוני של הגורל, היה זה דווקא פרד גולדמן, שפחות משנה אחרי זה קנה את הזכויות לספר, הוציא אותו לאור, ובכך גם נתן לאו ג’יי במה שלא הגיעה לו. העם האמריקאי גם הוא לא נשאר נאמן לתפיסתו כי יש להחרים את הפרויקט. זמן קצר אחרי שיצא לאור, "I Did It" של או ג'יי סימפסון הוא הספר הנמכר ביותר באמזון דוט קום.

בלאד מאני?
אז מה גרם לגולדמן לשנות את דעתו? מי שטוענים שהיו פה שיקולים של כסף, מתקשה כנראה להבין את עוצמת הנקם של מי שאיבד את בנו, וחי מידי יום בידיעה שרוצחו ממשיך לחיות כאדם חופשי, ואפילו לחיות טוב. או. ג’יי אומנם יצא זכאי בבית המשפט הפלילי, אך הורשע בבית המשפט האזרחי, ונדרש לשלם למשפחות בראון וגולדמן סכום אסטרונומי של 38 מליון דולר. בפועל, המשפחות לא ראו ממנו אפילו סנט אחד. עורכי הדין שלו, אלה שכונו "נבחרת החלומות", הצליחו לתחמן את המערכת, סגרו את כספו של או. ג'יי בקרן פנסיה, ועשו לקליינט שלהם רילוקיישן לפלורידה - שם על פי חוקי המדינה, אסור לבית המשפט לגעת בכספי הפנסיה.
 
חי את החיים הטובים (אימג'בנק ישראל/ gettyimages)
 חי את החיים הטובים (אימג'בנק ישראל/ gettyimages)    
את הדיל לספר סגר או. ג'יי מאחורי גבם של המשפחות. הוא קיווה להעלים את כספי המיקדמה שקיבל (מיליון דולר ע"פ הדיווחים), אך אלה עברו בצו בית המשפט לקרן שהוקמה עבור ילדיו. גם פרד גולדמן לא הולך לעשות הרבה כסף מהספר. על כל עותק שיימכר, הוא ייקבל 17 סנט. בחישוב פשוט, גם אם יימכרו מיליון ספרים, הוא עדיין לא יהיה מיליונר. אבל דרך הוצאת הספר, הוא רוצה להעביר לאו ג'יי את המסר שמשפחת הקורבן תרדוף אותו לעד; שלעולם לא יהיה לו מנוח. להוציא כסף מאו ג'יי, זה בשבילו פיסה קטנה של עשיית צדק; של חיסול חשבונות עם המפלצת שלעולם לא תשלם את המחיר המלא. ורק בשביל זה היה שווה.

I DID IT
אבל הרבה יותר מהכסף, גולדמן רצה להוציא לאור את הווידוי. עבור כל מי שממשיך לטעון שאו ג'יי זכאי; עבור רבים מהשחורים שרואים בגזר הדין הלא ייאמן אפלייה מתקנת; עבור חבריו הנאמנים של או ג'יי שעדיין זוכרים לו חסד נעורים; ועבור כל הנשים שנופלות שדודות לרגליו בזכות היותו כוכב פוטבול נערץ במיל - גולדמן שינה את ה-"If I Did It, That’s how" המקורי, זה שאו. ג'יי חי איתו בשלום, ל-I Did It, שאינו משתמע לשתי פנים.

פרד גולדמן הוא אדם שבור. הוא אמנם טוען שבפעם הראשונה הוא רואה את "האור שבקצה המנהרה" ושיש פה סוג של סגירת מעגל, אבל מודה שהספר הזה לא יביא לו את השקט. בראיונות לטלוויזיה, הוא פורץ בדמעות דווקא כשהוא מדבר על העזרה הפוטנצאלית שהספר עשוי להביא לנשים מוכות, כמו ניקול. על פי גולדמן, הספר מתאר מקרה קלאסי של גבר מכה, וכרוניקה של התעללות. הוא מקווה שנשים מוכות יקראו את הספר, ויבינו שזה יכול לקרות גם להן; שזה יכול להגמר הרבה יותר גרוע ממה שהן חושבות.
 
 

אופרה והספר

 
מי שלא קונה את ההגיון הזה, היא דניס בראון, אחותה של ניקול. דניס מדברת בתקשורת כנציגת המשפחה. היא רצתה להופיע אצל אופרה, לצידו של פרד גולדמן ואחותו של רון, כדי להציג את הצד שלה בסיפור. היא רצתה שהקוראים העתידיים ישמעו גם את הטיעונים שלה, לפני שהם שולחים את היד אל הכיס ורוכשים את ה"תועבה". אבל מסתבר שזה היה מאוחר מידי. הספר היה אמור לצאת בנובמבר, אך המו"ל החליט להוציא אותו בסמוך להופעה אצל אופרה. אופרה ווינפרי היא מנוף מכירות לא אכזב, והזדמנות כזאת לא מחמיצים. דוד סם, על כל שלוחותיו, צריך לעשות כסף, ולעזאזל עם כל השאר. דניס בראון ביטלה את הופעתה בתוכנית. ללארי קינג היא סיפרה בשבוע שאחרי, שהוצאת הספר הייתה עבורה כמו סטירה בפרצוף.

ניקול סימפסון
אחותה של ניקול לא מודה בזה, אבל סביר להניח שהסיבה העקרית שבגללה התנגדה להוצאת הספר, היא האופן השלילי שבו או ג'יי מתאר את ניקול. או. ג'יי מעולם לא החמיץ שום הזדמנות ללכלך על ניקול. הוא היה אובססיבי לגביה בחייה, וממשיך להיות אובססיבי גם אחרי מותה. מלבד שרמוטה, הוא קורא לה בכל השמות. "Party animal" ו-"Drug addict" הם רק אחדים מהם. כמו כל מתעלל טיפוסי, גם הוא מאשים את הקורבן:"כמה חברים הביעו בפני דאגה למצב שלה", הוא כותב, "כאילו שיכולתי לעשות משהו... היא עדיין מסתובבת עם אותם אנשים ששותים ועושים סמים. זאת לא הייתה הניקול שהכרתי ואהבתי שבע עשרה שנה... זה היה אדם אחר לגמרי. כל אדיוט יכול היה להבחין שהיא משתמשת בסמים. מצב הרוח שלך לא משתנה כל כמה שניות מאכילת קרקרים..."
 

המסר- לרוצחים או לקורבנות?

או ג'יי מובל למעצר (רויטרס)
 או ג'יי מובל למעצר (רויטרס)   
דניס בראון מספרת שניקול דווקא שנאה את המסיבות והסמים, בגלל שאז היא הייתה חוטפת את המכות. היא לא קונה את הטענה שהספר יעזור לנפגעות אלימות. על פיה, אם הוא ייעשה איזה שרות, זה יהיה דווקא עבור הרוצחים הפוטנציאלים, שיילמדו איך אפשר לרצוח ולהתחמק מעונש. ניקול הייתה קורבן אלימות אופייני. היא סבלה מאותו שילוש ממלכד של תקווה-בושה-פחד, ונשארה עם או ג'יי הרבה מעבר למה שהייתה צריכה, בתקווה שישתנה. היא הגיעה לחדר המיון עם צלקות וטענה שנפלה מאופניים בגלל הבושה, ודחתה את הגירושין בגלל שפחדה להישאר לבד. על פי דניס, לקורבנות אלימות יש לעזור בתגבור האמצעים המסורתיים של קווי עזרה ומקלטים. ספר אחד רווי אלימות לא יישנה את המצב. הוא יהפוך אותו ליותר גרוע.

אלימות
הגולדמנים מספרים כי הוציאו את הספר בעיקר כדי להעניק משמעות למותו של בנם, ולהנציח את זיכרו. מאז הרצח, הם מקדישים את חייהם לעזרה לקורבנות אלימות. על הטענה כי הספר עצמו רווי אלימות, עונה אחותו של רון: "הספר לא יותר אלים ממה שתימצאו אם תעשו חיפוש גוגל לגופה של רון גולדמן. הוא לא יותר אלים מהתאור של דניס בבית המשפט של או ג'יי זורק את אחותה על הקיר. הספר לא מקדם אלימות. הוא מגנה אותה"

הההכחשה והווידוי
או. ג'יי בילה שנים בלהכחיש כל קשר לרצח. אחרי הרצח הוא כבר היה בדרכו למקסיקו, מצוייד בהרבה מאוד כסף מזומן. בתום המרדף המשטרתי, הוא ישב באוטו שלו במשך שעה, כשהוא מחזיק אקדח לראשו. אחרי כל זה, כולם כבר ידעו מי הרוצח. אם השחורים חגגו את גזר הדין, זה לא משום שהאמינו בחפותו של או. ג'יי, אלא בגלל שעבור חלק גדול מהם, המשפט היה משל לרדיפת הלבנים את השחורים. גזר הדין לא היה מבחינתם עשיית צדק לניקול ורון, אלא עשיית צדק לקהילת השחורים.
 
אבל מדוע או. ג'יי, שעבד כל כך קשה בלהכחיש, הסכים לכתוב ספר שהוא במהותו כתב אשמה נגדו? על פניו, הוא עשה את זה בשביל הכסף. הוא אומנם חי מקצבת פנסייה מכובדת של כ-40,000 דולר בחודש, אבל עבור כוכב פוטבול בסדר גודל שלו, שהיה רגיל לאורח חיים של המאיון העליון, סכום כזה פרושו הידוק חגורה רציני. ואולי יש כאן גם עניין של אגו. האגו של או ג'יי כבר מזמן לא מקבל את מזון המלכות הקבוע של הופעות זוהרות בפיפל מגזין ובילויים דקדנטים בחברת ה-VIP. אבל בעיני עצמו, או. ג'יי עשה את הלא ייאמן - הוא סובב את מערכת המשפט האמריקאית על האצבע הקטנה. האגו של מי שלא ידע להבחין בין טוב לרע, והאשים את הקורבן שלו באחריות לגורלה, יכול לשגשג גם על השלילי והמתועב.

וקיים גם הצורך הבלתי מודע בווידוי. כי גם הפושע הכי סוציופט ומנוכר, יחוש בשלב כלשהו בצורך להתוודות. אולי אפילו בצורך לשלם את המחיר. אולי בזכות השוד המזוין בלאס ווגאס, שביצע לאחרונה, או ג'יי ירגיש סוף סוף את טעמו של הכלא. מצד שני, ייתכן גם שאו. ג'יי הצליח לשכנע את עצמו שבכלל לא ביצע את הרצח. כולנו הרי מכירים את כוחה של ההכחשה. שימו לב למה שעובר לו בראש כשהגופות המבותרות מוטלות לפניו, זמן קצר לאחר שאחז בסכין: "וואט דה פאק קרה כאן? מי דה פאק עשה את זה, ולמה? ואיפה לעזאזל הייתי אני, כשכל זה קרה?"
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by