בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נוסע בעקבות האהבה 

נוסע בעקבות האהבה

 
 
טל היינריך

יובל כספין מספר על מופע המחווה המוסיקלי שלו לזמרות הישראליות: "איתן אפשר להרגיש ולהתרגש"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יובל כספין מתהדר בקריירה טלוויזיונית, הלבשה מאחורי הקלעים והרבה חברים מהביצה. כעת הוא מככב במופע מחווה מוסיקלי לזמרות הישראליות בשם "יובל כספין נוסע בעקבות האהבה" בפסטיבל עלית קפה תיאטרון, שייפתח מחר (רביעי) בנחלת בנימין בתל אביב. המופע, אשר שמו לקוח משיר שדני סנדרסון כתב לורדינה כהן, עלה לפני חמישה חודשים וממשיך לרוץ בפאב הבלה שלומנקינס, ואף יוצא מחוץ לעיר.

אמנם יובל כספין לא נמצא בתודעה הציבורית על תקן זמר, אבל המופע הנוכחי רחוק מלהיות בכורת השירה שלו בפני קהל: "אני שר מילדותי. למדתי פיתוח קול בגיל 16, הייתי בצוות הווי שריון וגם שרתי עם תזמורת בצבא. מאוחר יותר השתתפתי בהצגות ילדים, עשיתי קולות רקע ופרשתי".

מי שהחזיר את כספין לסצנה הוא ננסי ברנדס, ששימש דאז כמנהל האומנותי של מועדון הזמר התל אביבי - "הסליק": "ננסי התקשר אלי ושאל אם אני עדיין שר. אמרתי שלא. לבסוף אמרתי שאני מוכן לבוא לסטודיו ולנסות שלושה שירים. חלק מהם הוקלטו ל'קול ישראל', ובעקבות זה נולד מופע שהיה מן שילוב של שירה ואופנה. הוא היה מעניין אבל יקר - מלבישות, דוגמניות, במה מורכבת. הביקורות היו טובות, אבל הוא היה קשה לתחזוקה וירד.

"אחר כך עשיתי מופע נוסף בשם 'יובל כספין שר נשמה', שחברתי הטובה ריקי גל עזרה בו. במשך שלוש שנים שיחקתי בתיאטרון רמת גן במחזמר 'יוסף וכותנת הפסים' בתור פרעה, בתפקיד שכולו מושר. כמובן שגולת הכותרת הייתה כשהזמינו אותי לשיר בערב מחווה לעפרה חזה ז"ל, צדי צרפתי הציע שאשיר את 'אדמה'".

איך נולד הרעיון למופע הנוכחי?
"השנה נפגשתי עם אמיר ברנד והוא אמר לי 'יאללה, בוא נעשה מופע'. התחלתי לבחור חומרים והיה לי די ברור שאני הולך על קאברים ולא חומרים מקורים. יצא ש- 99% מהשירים שבחרתי היו של נשים. בהתחלה חשבתי ללכת לפסיכולוג.. הסתבר שבמשך השנים התחברתי לזמרות שאיתן אפשר להרגיש ולהתרגש. זמרים בוכים בלילה. רק בעידן האחרון גם זמרים מרגשים, כמו הראל סקעת למשל. מה גם שעל כל זמרת שבחרתי משיריה, היה לי סיפור אישי לספר מתוך היכרותי האישית איתה - רבקה זוהר, ריקי גל, מרגול, שרית חדד, עפרה חזה ז"ל, יהודית רביץ, לאה שבת. מכל טוב".

איזו דיווה היא האהובה עליך, לאו דווקא ישראלית?
"בעיקר ריקי גל, שהיא חברה שלי. אבל קודם כל אהבתי איך שהיא שרה, ואז הגיעה החברות. באמת כל דבר שהיא נוגעת בו - מרגש. אני גם אוהב את הביצוע של נינט ל'ים של דמעות' ושל ריטה ל'עטוף ברחמים'. כמעט לכל אחת יש שיר שהיא יכולה לקחת למקומות מאוד מרגשים. אין הרבה דיוות בשוק הישראלי. לא כל זמרת יכולה להיות דיווה. בזמרות מחו"ל, אני אוהב בעיקר שחורות כמו פטי לה-בל, ויטני יוסטון, אלישיה קיז, מרי ג'יי בלידג''.

יובל עבר בגיל 18 מחיפה לתל אביב, בה הוא ממצה את החוויה העירונית ומברך על היוזמות שקמות בה דוגמת פסטיבל עלית קפה תיאטרון: "זו באמת עיר בלי הפסקה. עובדה שזה לא קורה בעיר אחרת. אני גר בלב ליבה של תל אביב - בנחלת בנימין. יוצא שאני מופיע צמוד לבית שלי. אני אוהב לרדת ולראות את שוק האמנים. מי שעושה את הבחירה האורבנית הזאת, אוהב את העיר".

אתה נהנה יותר בפרונט או מאחורי הקלעים?
"אני מודה שההנאות שלי בשנים האחרונות הן בעיקר בעשייה הטלוויזיונית שלי. לא רק בפרונט, אלא גם בתכנים שאני מביא, בעיקר מתחום הלייף סטייל בו אני מתמחה. אני נהנה גם מהחזרות על הבמה לא פחות מאשר מההופעה עצמה. אבל בעיקר נהנה לדבר עם הקהל בסוף ההופעה. אני חושב שרוב האנשים יוצאים מאוד נרגשים מהמופע.

"אני מתאר לעצמי שסקעת ושלומי שבת שרים יותר טוב, ולעומתם יש הרבה זמרים צעירים שאין בהם הרבה אשר לא אנקוב בשמם. לשיר זה יותר מלהיות מדויק - צריך להרגיש, לרגש, להגיש, להבין את הטקסטים. כשאני מבצע את השיר 'היי שקטה' אני מרגיש צמרמורת בקהל בעיקר אצל הנשים, ככה זה עם טקסט של רחל שפירא. אם אתה לא מרגיש את הטקסט, בטח שהקהל לא ירגיש אותו".
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by