בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
סלבס  
לפני שי חי: מי היו הסלבס הלוהטים של ישראל בעבר 

לפני שי חי: מי היו הסלבס הלוהטים של ישראל בעבר

 
סלבס  |
 

בימים בהם הריאליטי הפך פלטפורמה לייצור סלבס בקצב מהיר, הרשת החברתית הפכה חממה לייצור כוכבי רגע פרובוקטיביים והיוטיוב עקף את הרדיו בייצור כוכבים החלטנו להניח לרגע בצד את שי חי, טילטיל ולירן חולצה אפורה ולהיזכר מעט בימים ההם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
ולתפארת מדינת ישראל - עופרה חזה וירדנה ארזי
 ולתפארת מדינת ישראל - עופרה חזה וירדנה ארזי   צילום: נענע10 
 
 

כאשר אנחנו משתמשים במונח "סלב" ( או בעברית צחה "ידוען") למה אנחנו באמת מתכוונים בימינו? כנראה לאדם שאין אחד במדינה שאינו מכיר אותו, המככב בטלוויזיה, ברדיו ובמדורי הרכילות ולעיתים אף מתפרסם מעצם היותו "סלב" גם אם אין לו מקצוע ממשי או תחום מסוים בו התפרסם.

 

בימים בהם הריאליטי הפך פלטפורמה לייצור סלבס בקצב מהיר ( "האח הגדול", "הישרדות" וכדומה) , הרשת החברתית הפכה חממה לייצור כוכבי רגע פרובוקטיביים ( חן טל, עדן אברג'יל ) והיוטיוב עקף את הרדיו בייצור כוכבים ( ג'סטין ביבר לדוגמא), החלטנו להניח לרגע בצד את שי חי, טילטיל ולירן חולצה אפורה ולהיזכר מעט בימים בהם נחשבת לסלב כאשר "רחל המרחלת" ( טור הרכילות הראשון ופורץ הדרך בישראל בעיתון "העולם הזה" פרי כתיבתה של חוה ברק) הזכירה את שמך או קיבלת שער ב"להיטון" ( מגזין המוסיקה הפופולארי דאז).

 

בדרך כלל, בכדי לראות בימים ההם סלב, לא היית צריך ללכת להשקות נוצצות או לדבר עם איש יחסי ציבור בכדי לראיין את הידוען, אלא פשוט היית יכול למצאם דרך קבע בבתי הקפה הבוהמיינים של תל אביב דוגמת "קפה תמר", "קפה קליפורניה", "קפה כסית" או אם חיפשת מוסיקאים נודעים אז "קפה נגה".

 

בבתי הקפה הללו, כולם הכירו את כולם ואם אתה לא שם אז אתה לא סלב אמיתי משמע אתה לא "קיים". כל סלב היה מכנה את בית הקפה הקבוע שלו כ"משרד", הייתה לו "בעלות" על השולחן הקבוע ואוי ואבוי אם השולחן היה תפוס כשהוא התעכב לפגישה. בדרך כלל כל סלב נהג לתפוס את השולחן לחצי יום על כוס קפה אחת ( בכל זאת, לקפה היה "אינטרס" שהסלב ירבוץ אצלו) ואם היית מעוניין לראיין סלב שכזה, היית פשוט צריך לארוב לרגע בו יהיה לבד ופשוט לגשת.

 

אז מי היו הסלבס המובילים בישראל בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל?

 

 

אלילי הנוער הראשונים: יהורם גאון ואריק איינשטיין

תופעת הסלבס בעולם הזמר הישראלי, החלה כבר בשנות ה-50 עם עלייתם של כוכבי זמר צעירים ורעננים שלקחו את השפעות התרבות ה"זרה" מחו"ל ( באופנה, במראה ובסגנון המוסיקלי) והמורשת הישראלית התוססת ויצרו את הסגנון הצעיר כשהם הופכים להיות אלילי נוער. למעשה מי שנחשבו לאלילי הנוער הראשונים בישראל היו ישראל יצחקי ( "אבאלה בוא ללונה פארק" ו"סימונה מדימונה") ושמשון בר נוי ( "את חכי לי ואחזור", "האיש שבקיר") שנחשבו מודלי חיקוי. הגרסה הנשית לשניים היו שושנה דמארי ויפה ירקוני.

 

בשנות ה-60 עיקרם של אלילי הנוער היה יוצאי להקות צבאיות, שכן היה נהוג שזמר או זמרת שבלט בלהקה צבאית ( להקת הנח"ל, להקת פיקוד צפון, להקת פיקוד מרכז וכו') "ייחטף" באזרחות ויהפוך לאליל נוער. הלהקות הצבאיות הולידו כמה מהכוכבים הגדולים של אותן שנים: אריק אינשטיין, יהורם גאון, דני בן ישראל ( "כוכב הצפון"), יגאל בשן, ירדנה ארזי, חברי להקת "כוורת", שלמה ארצי, רבקה זהר,ששי קשת, מוטי פליישר, מירי אלוני, עדנה לב, שולה חן, טוביה צפיר , תיקי דיין ועוד רשימה אינסופית של יוצאי להקות צבאיות שהשתלבו היטב בתחום הבידור, השירה והמשחק הישראלי לאורך שנות ה-60 וה-70 (חלקם עד היום).

 

יש לציין כי על אף הפרסום בלהקות צבאיות, ישנם סלבס בעולם הזמר שנתפרסמו דווקא בשל חשיפה בולטת ברדיו בייחוד בתכנית "תשואות ראשונות" שגילתה כשרונות צעירים ולמעשה שימשה כ"כוכב נולד" של אז. התכנית גילתה כשרונות כאבי טולדנו, חוה אלברשטיין, דני גרנות, ריקי גל, מייק בורשטיין, מיכל טל ועוד.

 

סלבס נוספים בתחום הזמר באותה תקופה היו אילן ואילנית ( ולאחר מכן כמובן אילנית לבד), צמד הפרברים, צמד דרום,  בני אמדורסקי וישראל גוריון ( הדודאים. יחד ולחוד) ועוד. באותן שנים גם הייתה פריחתן של להקות קצב שחבריהן הפכו מפורסמים לא פחות מיוצאי הלהקות הצבאיות: "עוזי והסגנונות", "הצ'רצ'ילים", "להקת האריות" ועוד שהגדירו בישראל את תופתע ה"גרופיז" לראשונה.

 

לצד אלה, יש לציין את המשתתפים בפסטיבלי הזמר השונים לאורך שנות ה-60,70,80 , פסטיבלים שזכו לנגזרות רבות ( פסטיבל שירי ילדים, פסטיבל הזמר והפזמון, פסטיבל הזמר המזרחי , פסטיבל שירי יידיש) והולידו כוכבים רבים בהם זהר ארגוב, שימי תבורי, משה הלל, אורי שבח, עפרה חזה, אבנר גדסי וכו'.

 

בשנות ה-70 וה-80, עם דעיכתן של הלהקות הצבאיות ועלייתה של הטלויזיה הישראלית, כדי להיות זמר נודע שנחשב "סלב", היית חייב להיראות בטלויזיה והפלטפורמה הבולטת לייצור כוכבים בטלויזיה הייתה "עוד להיט" ואחרי כן "להיט בראש", תכניות זמר שנתנו במה לזמרים ואם זכית להופיע עם שיר אחד חדש בתכנית, יום למחרת כבר הפכת כוכב ענק.

 

כמו כן, החלו לצמוח כוכבי פופ עצמאיים דוגמת צביקה פיק ( שעורר תופעת הערצה גדולה בסוף הסבנטיז) , גבי שושן, עוזי פוקס, ניסים סרוסי, דני ליטני,  טריפונס ובצרפת כמובן מייק בראנט שהפכו למגה סטארים.

 

נוהגים להגדיר את אליל הנוער ה"גדול" האחרון בישראל את הזמר - "אדם" ( חיים כהן) באייטיז שעורר תופעת הערצה בלתי נשכחת.

 

 

 
אריק איינשטיין
 אריק איינשטיין   צילום: ארכיון 
 
 

אורי מלמילאן ואלי אוחנה כובשים את עולם הספורט

לקהל הישראלי מאז ומתמיד הייתה משיכה לעולם הספורט, ובשנותיה הראשונות של ישראל בעיקר לכדורגל וכדורסל.  בשנות ה-50, ה-60 וה-70, הספורטאים של ישראל נחשבו סלבס עצומים וגיבורי תרבות , עד כי תמונותיהם עיטרו חפיסות מסטיקים, הודפסו קלפים עם שם השחקן, תמונתו ושם הקבוצה בה שיחק, נמכרו חוברות מדבקות עם קלפי שחקנים מהארץ ומחו"ל.

 

כך כל ילד ישראלי ממוצע שחיבב כדורגל ידע בעל פה את קורותיו של נחום סטלמך, יעקב חודורוב, שייע גלזר, מנצ'ל, שפיגלר, שפיגל ומאוחר יותר אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, עודד מכנס, דני נוימן ואחריהם כמובן איציק זוהר, אבי נימני, ראובן עטר, ניר קלינגר וכו'.

 

מודעות ה"סלבס" בכדורסל זכתה להכרה לאומית בשנת 1977 עם זכייתה ההיסטורית של מכבי תל אביב בגביע אירופה לראשונה בתולדות מדינת ישראל ואז השמות החמים: מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, טל ברודי, אולסי פרי וכו' הפכו לסופרסטארים של ישראל.

 

באתלטיקה הסלבס הבולטים היו האצנית זוכת מדלית הכסף אסתר רוט שחמורוב, יעל ארד, אורן סמדג'ה, אריק זאבי, גל פרידמן ועוד שנתפרסמו בשל היותם נציגי ישראל באולימפיאדות והתחרויות השונות והבאתם גאווה לישראל עם זכייתם במדליות

 

 
אלי אוחנה
 אלי אוחנה   צילום: GettyImages/אימג'בנק 
 

הגשש החיוור ואורי גלר עשו את עולם הבידור של שנות ה 70

לאורך שנות קיומו, עולם הבידור שימש כמכונה לייצור סלבס: בשנות ה-50 היו אלה כוכבי הרדיו שהפכו לשם דבר בעולם הבידור. יש לזכור כי בשנים שקדמו לבואה של הטלויזיה, לרדיו היו מאה אחוזי רייטינג וכשתכנית בידור עלתה לשידור, כל המדינה האזינה לה. כך נתפרסם למשל יצחק שמעוני, מגיש תכנית הרדיו הפופולארית בשנות ה-50 - "שלושה בסירה אחת" שהפכה את משתתפי התכנית לסלבס בן לילה: חיים חפר, דן אלמגור, דן בן אמוץ, שאול ביבר, עדה בן נחום ועוד, שלימים הפכו לאנשי מפתח בתעשיית הבידור הישראלית, זכו לפריצתם הגדולה הראשונית בתכנית זו.  רביעית הבידור הבולטת באותה תקופה הייתה רביעית מועדון התיאטרון שכללה בין השאר את גדעון זינגר, יענקל'ה בן סירא ושמעון בר שהפכו סלבס בשל עצמם.

 

בשנות ה-60 התאפיין הבידור הישראלי במערכונים וסאטירות שהוצגו ברדיו, בקולנוע ובתיאטרון כשהשמות החמים באותן שנים היו "הגשש החיוור", שלישית התאומים (פופיק ארנון, חנן גולדבלט ואושיק לוי), אורי זהר, שייקה אופיר, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי. בשנות ה-70 עלה כוכבם של בדרנים צעירים דוגמת דודו טופז, דודו דותן, גדי יגיל, דורי בן זאב, טליה שפירא, תיקי דיין, אבי בהט ומוטי גלעדי שזכו להצלחה מסחררת. דמות שונה ולא צפויה בשמי הבידור הישראלי בשנות ה-70 היה גם אורי גלר, שגילה לקהל הישראלי את האמנות העל חושית.

 

שנות ה-80 התאפיינו בתכניות בידור טלוויזיוניות שנחלו הצלחה גדולה כ"קרובים קרובים", "שכנים", "המסעדה הגדולה" (שהפכה את בסאם זועמוט לכוכב ולאחד הסלבס הראשונים מהמגזר הערבי ישראלי) וכו' שכוכביהן הפכו סלבס או הגבירו פופולאריותם שוב.

 

 
גברי בנאי, שייקה לוי וישראל פוליאקוב - שלישיית הגשש החיוור
 גברי בנאי, שייקה לוי וישראל פוליאקוב - שלישיית הגשש החיוור   צילום: יונייטד קינג, יח"צ 
 

חיי הלילה הנוצצים של שנות ה 60

חיי הלילה בעיקר בתל אביב שימשו אף הם כאמצעי לייצור סלבס: זה החל במסיבות סלון ביתיות, כשבחוגים היותר "מפורסמים", מי שנכח בהן נחשב כסלב. בשנות ה-60 החלה לצמוח בישראל סצינת המועדונים שהגיעה לשיאה בשנות ה-70 וה-80 וכללה מוסיקה חדשה, תלבושות נוצצות, יוקרה וזוהר.

 

שניים מהדמויות הבולטות בסצינת המועדונים דאז הייתה נערת הזוהר מנדי רייס דייויס (חשפנית לשעבר שהפכה למלכת הבוהמה בישראל בשנות ה-60 וה-70) ובעלה רפי שאולי, שנחשבו שם דבר לגלאם הישראלי ובבעלותם היה מועדון ה"מנדי'ס" הנודע. דיסקוטקים נוספים שבלטו אז ושימשו חממה לאנשי הבוהמה: "מי ומי", "חצות וחצי", "ברברים", "מועדון האמנים", "הסוס הלבן", "אבא בהריון", "אמא מתגלחת", "נובמבר", "הקרוואן", "יופיטר" ועוד.

 

סלבס נוספים מאותה תקופה: משה איש כסית, רפי נלסון ( שבבעלותו היה "הכפר של רפי נלסון" בטאבה), איקא ישראלי ( צייר, איש ספר ורוח), שאולי נמרי ( צייר ובוהמיין) ועוד ידוענים שעסקו במקצועות חופשיים והיו חלק בלתי נפרד מבוהמת המועדונים של אותם ימים.

 

 

 
מנדי רייס דיוויס
 מנדי רייס דיוויס   צילום: יחצ 
 

כוכבי הקולנוע שעשו לנו את זה פעם

בשנות ה-50, עם ביסוסם של אולפני קולנוע בישראל, החלו לייצר סרטים ישראלים מקוריים שתחילה שיקפו את ההווי הארצישראלי ואחרי כן הפכו יותר למלודרמות סוחטות דמעות של צחוק ובכי. הקולנוע הישראלי הפך לפקטור נוסף לייצור כוכבי קולנוע מקומיים דווקא בשנות ה-60 עם פריחתם של שחקנים ובמאים עצמאיים שהחלו דרכם בתיאטרון ובמקביל לכך, ניסו ליצור קולנוע ישראלי מקורי.

 

כך בשנות ה-60 נולדו כוכבי קולנוע כחיים טופול ( "סאלח שבתי", "ארבינקא"), גאולה נוני, אורי זהר, בומבה צור, אלברט כהן, עודד תאומי, עודד קוטלר, תסריטאים ובמאים כאפרים קישון, מנחם גולן, בעז דוידסון ששימשו בוהמיינים "חזקים" בביצה ומאוחר יותר בשנות ה-70, עם פריחתם של סרטי הבורקס, נולדו סלבסי ענק כיהודה ברקן, זאב רווח, אריה מוסקונה, יוסף שילוח, שלישית "אסקימו לימון" ( יהונתן סגל, צחי נוי ויפתח קצור), אריה אליאס, יוסי גרבר, ראובן בר יותם ( "סלומוניקו"), גבי עמרני וכו', שעל אף שפעלו שנים לא מועטות בעולם הבידור, זכו עם השתתפותם בסרטים אלה לחשיפה הישראלית הקולקטיבית.

 

בסוף שנות ה-60 חיי הבוהמה התמקדו בחבורת "לול" שכללה בין השאר את אריק אינשטיין, אורי זהר, צבי שיסל, שלום חנוך, ג'וזי כץ, יהונתן גפן, שמוליק קראוס ועוד חברים שהפכו לבוהמה הלוהטת בתל אביב והוציאו סדרת סרטים מצליחה ("שבלול" ו"לול").

 

באותו עשור, גם נתפרסמו שחקנים ובעיקר שחקניות כדליה לביא, עליזה גור ( "ג'יימס בונד") , יונה לוי ( רקדנית ששיחקה עם אלן דלון ונחשבה חלק בלתי נפרד מחיי הסלבס בישראל) שעם שובן לארץ הפכו אוטומטית למקור ראשון לרכילות.

 

 

 
אריק אינשטיין בתוכנית השלישית של "לול", 1971
 אריק אינשטיין בתוכנית השלישית של "לול", 1971   צילום: חדשות 10 
 

מי הייתה הבר רפאלי של התקופה?

מאז ומתמיד הייתה לקהל הישראלי חולשה ליופי, ובישראל הסלבס הראשונות בתחום זה היו מלכות היופי השונות, החל ממלכת היופי הראשונה - מרים ירון ( שזכתה בתחרות מלכת היופי הראשונה בישראל בשנת 1950) שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הזוהר בישראל. בין הבלתי נשכחות: רינה מור ( מיס תבל 1976), מירי זמיר, ציפי לוין, אילנה שושן ובשנים מאוחרות יותר רווית אסף, לינור אברג'יל, רנה רסלאן ועוד.

 

לצד מלכות היופי, היו אלה הדוגמניות  שהפכו בשנות ה-70 והלאה לבוהמייניות לתפארת בהן פנינה רוזנבלום,  סמל הסקס של אותן השנים והדוגמנית/שחקנית המנוחה מונה זילברשטיין ז"ל, שהייתה חלק בלתי נפרד מחיי הבוהמה התל אביבית ותמי בן עמי הבלתי נשכחת.

 

מעצבת האופנה הישראלית הבולטת באותן שנים הייתה מייסדת ה"גוטקס"- לאה גוטליב, מלכת בגדי הים של ישראל.

 

בכדי לא לקפח את הצד הגברי, הדוגמן הבולט  באותן שנים היה רמי ניר, שעל אף שהיה זמר, נתפרסם יותר בשל היותו דוגמן.

 

 
ציפי לוין
 ציפי לוין   צילום: מולה עשת 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by