בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקלי 
מוזיקה היום: איתי לוי 

מוזיקה היום: איתי לוי

 
לוקלי |
 

איתי לוי, אחד הקולות החמים והבולטים בשנה האחרונה, מוציא סינגל עוצמתי ומרגש במיוחד לזכר חלל צה"ל אורון שאול ז"ל, שנהרג במבצע "צוק איתן" .

 
 
 
 
 
 
 
 
 

סיפורו המצמרר של שאול, לצד המילים הנוגעות, מלאות הכאב והנוגות של שרית אשואל, מחברת השיר, יצרו שיר זכרון שקולו של לוי מצליח להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ולבטא את הכאב, השכול והזכרון של שאול ושאר חלל צה"ל. ביצוע מצמרר ומרגש עד דמעות.

 

את המילים לשיר "גיבורים"-  כתבה, כאמור, שרית אשואל, הלחין נדב אסולין ועיבדה והפיקה מוסיקלית: שולי קורן. השיר הוקלט במסגרת האוסף המיוחד "שיר וזכרון 2015" , בשיתוף חברת לינקטון, רשת ג' וYNET .

 

שיר נוסף שיצא מהאוסף, שייצא לתקשורת ב20.4, הוא  :"אל תחשבי ששכחתי" ( מילים: יוסי גיספן, לחן: תומר הדדי) בביצועם של גיא ורועי זוארץ,  שיר שנכתב לזכרו של ארז שגיא ז"ל, לוחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, שנהרג ב28 ביולי  2014 במבצע "צוק איתן".

 

 
 

 

ביקורת אלבום: "צמאה" - אמנים שרים את ניגוני הרבי מלובביץ'

 

מאז ומתמיד, הקהל הישראלי בשלל אמונותיו, התחבר, אהב ונמלא זיקה אוהדת כלפי השירים החסידיים. זה החל בשבתות בצהריים בפרקי חזנות ברדיו של שנות ה-50, הפך ל"שירי פולק" בשנות ה-60 ( דוגמת ר' שלמה קרליבך, שמעון ואילנה- "צמד המשוטטים" ועוד) והתמסד סופית בפסטיבל הזמר החסידי שנתקיים החל מ1969 ועד תחילת שנות ה-80 בו אמנים מוכרים, דווקא מתחום הפופ ביצעו את השירים הללו, ומשנות ה-80 ואילך, המוסיקה הפכה לז'אנר בלתי נפרד מהמוסיקה הישראלית.

 

 

באלבום החדש הנהדר- "צמאה" , מוצג בפנינו פרויקט באמת ייחודי, ששנים לא נעשה כמותו בישראל ( מאז עידן הפסטיבלים) - קובצו מיטב האמנים הפעילים בישראל, רובם מתחום הרוק, וביצעו את ניגוני הרבי מלובביץ' ( ר' מנחם מנדל שניאורסון) בעיבודים חדשניים, רעננים ומשכרי חושים הרלוונטים לימים אלו. על ההפקה המוסיקלית אמון נאור כרמי, ובפרויקט נטלו חלק: ברי סחרוף, שולי רנד, שי צברי, אביתר בנאי, אברהם פריד, אריאל זילבר, ארז לב ארי, ישי ריבו, עקיבא תורג'מן ואהרון רזאל.

 

האלבום מתחיל עם "כי אנו עמך" בעיבוד רוקי בלוזי בביצועו של ארז לב ארי, שעוד מאלבום הבכורה שלו- "שמחת הפרטים הקטנים" ( 2007) ניהל רומן מוסיקלי ארוך עם שירי הרבנים הגדולים ( ר' שלמה קרליבך, ר' שלמה  אלקבץ ) ובביצוע זה ממשיך באינטרפרטציה המיוחדת שנתן לשירים אלו לאורך הקריירה שלו- רוק חסר פשרות, חופשי וקצת בלתי מרוסן לשירי הקודש, המולבשים היטב על העיבוד, הלחן וקולו של לב ארי.

 

מיד אחריו, מגיע תורו של קאנון רוחני מוסיקלי נוסף- שולי רנד, שקולו החם והעמוק הפך בשנים האחרונות להיות חלק אינטגרלי מפסקול הרדיו הישראלי והצליח לגשר בין העולם ה"חילוני" (ממנו הגיע) לעולם הדתי. רנד מבצע באלבום את "והיא שעמדה" ( המתאים לימי פסח אלה), בעיבוד אקוסטי, רך ומרגש.

 

"הוא אלוקינו" , הבא מיד אחריו, מבוצע ע"י האייקון אריאל זילבר, בעיבוד רוקי אוריינטלי בניחוח סבנטיז, השנים בהן זילבר היה בשיא, ביצוע המזכיר את פסטיבלי הזמר החסידיים המיתולוגיים של אותן שנים בניצוחו של מנשה לב רן.  שיר זילברי טיפוסי הנותן זריקת אנרגיה ועוררות לאלבום.

 

הקצב של זילבר מורגע ע"י ישי ריבו בביצוע ל"דרכך" , בעיבוד רוקי המתחיל שקט ובהמשך מתבלט , השם דגש לקולו הנהדר של ריבו ולמנעד הפיוט המאפיין ביצועו זה, ומיד אחריו "ניגון לרבי לוי יצחק" בביצוע עוצמתי ומעט "כאסחיסטי" של עקיבא תורג'מן ( המזוהה בעיקר עם הקהל החסידי) , הלוקח את הניגונים לקו יותר "הארדקורי" , כיוון אחר ומעניין ללא מילים.

 

שיא האלבום אולי, הוא דואט מרגש של אברהם פריד ושולי רנד ל"אנעים זמירות" , ביצוע מלא נשמה, רגש והבנת קדושת המילים. עוד גימיק מעניין ומסקרן באלבום הוא ביצועו של ברי סחרוף ( עם התזמורת העממית) ל"צמאה לך נפשי" , ההופך את השיר לקונצרט "מזרחי" , יווני, אלקטרוני ומעיף , שהוא למעשה הביצוע והעיבוד הבאמת מעניינים באלבום. סחרוף, אגב ביצע את השיר גם באלבומו "אתה נמצא כאן" (2011) , רק שהביצוע הנוכחי הרבה יותר מעניין ובכמה דרגות יותר עוצמתי וסוחף.

 

לאחר "שאמיל" המסורתי, מגיע "אתה בחרתנו" של אהרון רזאל, בלוזיסט בכל רמ"ח איבריו, עם השפעות סיקסטיז מובהקות בביצוע קליט מלא טמפו וגרוב.

 

עוד קטע שיא באלבום הוא ביצועו של שי צברי ל"רחמנא" בקטע Soul רוק מלא נשמה, רגש, וכמובן גרוב ים תיכוני צברי ( כמצופה) - עוצמתי.

 

האלבום נחתם עם ביצוע נוסף ל"צמאה לך נפשי" , הפעם בביצועו של אביתר בנאי, שקט, מעט נוגה ועם הרבה סנטימנטים. המיוחד בקטע הזה, שבסיומו יש קטע תפילה אותנטי הגורס- "כן! בקודש חזיתיך! " .

 

לסיכום: אלבום מושקע, עיבודים וביצועים קפדניים ואיכותיים, שיכולים לסחוף אליהם גם אנשים שאינם בעלי "זיקה" לדת (= חילוניים) . מתנה אולטימטיבית לחג.

 

 

 

 
 

ביקורת אלבום: גבריאל חסון- "טובל ושוכח"

 

עולם המוסיקה לא זר לגבריאל חסון, מוסיקאי ותיק, הפעיל כבר מעל 2 עשורים. שיריו של חסון מאופיינים בנופך אישי יותר, נפשי,  הממזג בין הדת לנפש, בלחנים אישיים ומורכבים מוסיקלית. הכשרון של חסון הוביל אותו להוציא ארבעה אלבומים רבגוניים ומסוגננים כהלכתו, כשהאחרון יצא בימים אלה- "טובל ושוכח" , החושף צד מאוד אישי ומיוחד בחסון.

 

האלבום נפתח מעולה ונכון עם "מסכים" - ביצוע אינסטרומנטלי עם סולו גיטרה רוקיסטי ל"פנים". מיד לאחר מכן עוברים לשיר הנושא באלבום- "טובל ושוכח" , שכפי שכתבתי עליו בעבר ב"מוזיקה היום" , הוא שיר הלוקח את השירים האישיים דרגה אחת למעלה וממחיש בלחן, כמו באישיות, צד סוער וצד שקט. הקו הרוקי היותר קליט ממשיך עם "השמיים מספרים" , המדבר דווקא על אנושיות וחסרונות בבן האדם, ועובר לביצוע אינסטרומנטלי מעט אתני עם השפעות ספרדיות בשם "כל הדרך למעלה".

 

ב"לנסוע מכאן" , היותר בועט , הקצב והנגינה יותר בולטים ועולים על הטקסט והלחן- יותר יצירה משיר, השפעות סטנדרטי ג'אז מובהקות. אחד השירים היפים באלבום הוא "בת כנף הלבנה", הן מבחינת מילים, הן מבחינת לחן חושף צד יותר רומנטי, שקט ורגוע בחסון, שרק בשלב זה של האלבום נגלה באמת. הצד הזה מתפתח וממשיך עם "ארץ אחרת" הנפלא, המדבר ספק על ארץ, ספק על אהובה וב"מחר" האוטופי, מדבר על עתיד טוב יותר. ב"אור הלבנה" , בלדה אישית על הירח עם טקסט קצת לא ברור ולא מובן. גם ב"סיר נפוח" , הלחן בולט יותר מהטקסט המעט מסורבל. האלבום חוזר להיות ברור עם "שבעים שנה" , שיר ריאליסטי המנסה להביע רחשי הישראלי הטיפוסי, שיר שיהפוך רלוונטי ב2018 ומסתיים בבלדה שקטה ורומנטית עם "אל המעיין" ההופכת לקצת פיוז'ן באמצע.

 

יש לציין כי כל המילים והלחנים הינם של גבריאל חסון, למעט "בת כנף הלבנה" (שהלחין עם אחיו גיא חסון) ו"מסכים" ו"כל הדרך למעלה" האינסטרומנטליים שהלחין אחיו, גיא.  העיבודים וההפקה המוסיקלית של שניהם.

 

 

ביקורת אלבום: "צמאה" - אמנים שרים את ניגוני הרבי מלובביץ'

 

מאז ומתמיד, הקהל הישראלי בשלל אמונותיו, התחבר, אהב ונמלא זיקה אוהדת כלפי השירים החסידיים. זה החל בשבתות בצהריים בפרקי חזנות ברדיו של שנות ה-50, הפך ל"שירי פולק" בשנות ה-60 ( דוגמת ר' שלמה קרליבך, שמעון ואילנה- "צמד המשוטטים" ועוד) והתמסד סופית בפסטיבל הזמר החסידי שנתקיים החל מ1969 ועד תחילת שנות ה-80 בו אמנים מוכרים, דווקא מתחום הפופ ביצעו את השירים הללו, ומשנות ה-80 ואילך, המוסיקה הפכה לז'אנר בלתי נפרד מהמוסיקה הישראלית.

 

 

באלבום החדש הנהדר- "צמאה" , מוצג בפנינו פרויקט באמת ייחודי, ששנים לא נעשה כמותו בישראל ( מאז עידן הפסטיבלים) - קובצו מיטב האמנים הפעילים בישראל, רובם מתחום הרוק, וביצעו את ניגוני הרבי מלובביץ' ( ר' מנחם מנדל שניאורסון) בעיבודים חדשניים, רעננים ומשכרי חושים הרלוונטים לימים אלו. על ההפקה המוסיקלית אמון נאור כרמי, ובפרויקט נטלו חלק: ברי סחרוף, שולי רנד, שי צברי, אביתר בנאי, אברהם פריד, אריאל זילבר, ארז לב ארי, ישי ריבו, עקיבא תורג'מן ואהרון רזאל.

 

האלבום מתחיל עם "כי אנו עמך" בעיבוד רוקי בלוזי בביצועו של ארז לב ארי, שעוד מאלבום הבכורה שלו- "שמחת הפרטים הקטנים" ( 2007) ניהל רומן מוסיקלי ארוך עם שירי הרבנים הגדולים ( ר' שלמה קרליבך, ר' שלמה  אלקבץ ) ובביצוע זה ממשיך באינטרפרטציה המיוחדת שנתן לשירים אלו לאורך הקריירה שלו- רוק חסר פשרות, חופשי וקצת בלתי מרוסן לשירי הקודש, המולבשים היטב על העיבוד, הלחן וקולו של לב ארי.

 

מיד אחריו, מגיע תורו של קאנון רוחני מוסיקלי נוסף- שולי רנד, שקולו החם והעמוק הפך בשנים האחרונות להיות חלק אינטגרלי מפסקול הרדיו הישראלי והצליח לגשר בין העולם ה"חילוני" (ממנו הגיע) לעולם הדתי. רנד מבצע באלבום את "והיא שעמדה" ( המתאים לימי פסח אלה), בעיבוד אקוסטי, רך ומרגש.

 

"הוא אלוקינו" , הבא מיד אחריו, מבוצע ע"י האייקון אריאל זילבר, בעיבוד רוקי אוריינטלי בניחוח סבנטיז, השנים בהן זילבר היה בשיא, ביצוע המזכיר את פסטיבלי הזמר החסידיים המיתולוגיים של אותן שנים בניצוחו של מנשה לב רן.  שיר זילברי טיפוסי הנותן זריקת אנרגיה ועוררות לאלבום.

 

הקצב של זילבר מורגע ע"י ישי ריבו בביצוע ל"דרכך" , בעיבוד רוקי המתחיל שקט ובהמשך מתבלט , השם דגש לקולו הנהדר של ריבו ולמנעד הפיוט המאפיין ביצועו זה, ומיד אחריו "ניגון לרבי לוי יצחק" בביצוע עוצמתי ומעט "כאסחיסטי" של עקיבא תורג'מן ( המזוהה בעיקר עם הקהל החסידי) , הלוקח את הניגונים לקו יותר "הארדקורי" , כיוון אחר ומעניין ללא מילים.

 

שיא האלבום אולי, הוא דואט מרגש של אברהם פריד ושולי רנד ל"אנעים זמירות" , ביצוע מלא נשמה, רגש והבנת קדושת המילים. עוד גימיק מעניין ומסקרן באלבום הוא ביצועו של ברי סחרוף ( עם התזמורת העממית) ל"צמאה לך נפשי" , ההופך את השיר לקונצרט "מזרחי" , יווני, אלקטרוני ומעיף , שהוא למעשה הביצוע והעיבוד הבאמת מעניינים באלבום. סחרוף, אגב ביצע את השיר גם באלבומו "אתה נמצא כאן" (2011) , רק שהביצוע הנוכחי הרבה יותר מעניין ובכמה דרגות יותר עוצמתי וסוחף.

 

לאחר "שאמיל" המסורתי, מגיע "אתה בחרתנו" של אהרון רזאל, בלוזיסט בכל רמ"ח איבריו, עם השפעות סיקסטיז מובהקות בביצוע קליט מלא טמפו וגרוב.

 

עוד קטע שיא באלבום הוא ביצועו של שי צברי ל"רחמנא" בקטע Soul רוק מלא נשמה, רגש, וכמובן גרוב ים תיכוני צברי ( כמצופה) - עוצמתי.

 

האלבום נחתם עם ביצוע נוסף ל"צמאה לך נפשי" , הפעם בביצועו של אביתר בנאי, שקט, מעט נוגה ועם הרבה סנטימנטים. המיוחד בקטע הזה, שבסיומו יש קטע תפילה אותנטי הגורס- "כן! בקודש חזיתיך! " .

 

לסיכום: אלבום מושקע, עיבודים וביצועים קפדניים ואיכותיים, שיכולים לסחוף אליהם גם אנשים שאינם בעלי "זיקה" לדת (= חילוניים) . מתנה אולטימטיבית לחג.

 

לסיכום: מבחינה מוסיקלית- האלבום מלא לחנים ועיבודים מעניינים, מבחינה טקסטואלית: חלק מהטקסטים ברורים ומובנים לאוזן רגילה, וחלק דורשים מאמץ להבין, כשהלחן לעיתים מחפה על חוסר הבהירות. יש כמה שירים טובים מאוד כ"טובל ושוכח" , "בת כנף הלבנה" , "אל המעיין" , "ארץ אחרת" , שאר השירים יכלו להיות יותר מושקעים ולפנות יותר לכלל הציבור.

 

 

 

ביקורת אלבום: רונית שחר- "אהובתי נהר" ( רונית שחר שרה לורן מילק)

 

2015 ורונית שחר מוציאה את אחד מאלבומי המופת שלה- "אהובתי נהר" . הקריירה של שחר משתרעת על פני מעל 28 שנה, במהלכה הוציאה ארבעה אלבומי סולו (לא כולל הנוכחי), נטלה חלק באלבומים רבים ומוצלחים ( בולטים בהם השת"פ הנהדר עם שלמה ארצי באלבומיו "ירח", "שניים" ) וחתומה על כמה וכמה להיטי רוק נצחיים כ"אהוב יקר" , "שלום לתמימות", "תמיד זה בינתיים" , "טרקתי את הדלת" ועוד.

 

באלבום החדש, החמישי במספר, רונית שחר משובחת מאי פעם, חשופה מאי פעם ומרגשת מאי פעם. היא שיתפה פעולה עם המשוררת המוכשרת לורן מילק, שכתבה את כל מילות השירים ששחר הלחינה כולם, בעיבוד והפקה מוסיקלית של אדם שפלן ( הגאון) .

 

האלבום מתחיל בשיר הנושא- "אהובתי נהר", המזכיר קצת את השנסונים הצרפתיים של ז'אק ברל ושירי הקברט של אז, ביצוע מרגש ומלודי בניחוח של פעם. האלבום ממשיך לצד יותר פולקי עם "ברית" היפהפה, הרומנטי והמעט מלנכולי, ומיד אחריו עם "מרי פופינס" הרוקי, אולי השיר הקליט ביותר באלבום, שיישאר גם מעבר לצאת האלבום.

 

"העולם מושפע ממך מרילין מונרו" , אומרת שחר בשיר פולק הלל ל"נורמה ג'יין" (שמה של מרילין), המיתוס שלא נס ליחו. הצד המלנכולי ביותר באלבום הוא "פעמיים בבל" ( "הדמעות חלשות כידי עבדים" ) , שיכול בשקט להפוך לשיר טקס יום זכרון אולטימטיבי. שיר עוצמתי, איכותי ומצמרר. קלאסיקת אלבום נוספת.

 

לאחר "ידיים" , המוכיח שוב את הכשרון הטקסטואלי הבלתי רגיל של מילק, מגיע "ג'ון" , המזכיר את רונית שחר של הניינטיז בשיר בוסה נובה שקט ורך. ב"מורידת השלגים", שחר נותנת יותר ביטוי לטקסט ופחות ללחן, ביצוע שיכל להיות יותר עוצמתי, מרגש ופוגע. כך גם ב"יונתן" המעט אירוטי.

 

האלבום נחתם עם "תבוא כמו המים", שיר פולק רוק קצבי, קליט וסיום מושלם לאלבום שכזה, המתאים לרוח שיריה של מילק, קצת סוערים, קצת רגועים, תיאטרליים ומלאי נשמה ורגש.

 

לסיכום: אלבום מצוין, רונית שחר במיטבה והחיבור עם לורן מילק, משוררת בחסד, רק עשה לשתיהן טוב ורקם לנו אלבום שיהפוך, לאחר עיכול המאזינים,  לאחד הטובים השנה.

 

 

 

 
רונית שחר
 רונית שחר   צילום: אלין נחמיה 
 

ביקורת אלבום: אורית נהרי- "זמן מרפה"

 

אורית נהרי, יוצרת וזמרת ישראלית, שבעשור האחרון הופיעה עם מספר הרכבי ג'אז ברחבי הארץ, החלה לבשל, לגבש חומרים ולעבוד בשנים האחרונות על אלבום הבכורה שלה, יחד עם המעבד והמפיק המוסיקלי דורון פלסקוב ובשיתוף עדי רנרט, ערן וייץ, מאיה בלזיצמן ועוד נגנים בכירים.

 

האלבום, שיצא בימים אלה, כולל שבעה שירים ועטיפה איורית מושקעת (איורים: אורית נהרי) ומושכת לעין, בולט בדימויים רבים, באמירה אישית ומושפע מג'אז, רוק ונוסטלגיה ישראלית.

 

האלבום מתחיל עם "הנסיך הקטן" ( מילים ולחן: אורית נהרי) שיר ערש ג'אזי פיוטי, ומיד עובר ל"זריחה בנגנב" (מילים ולחן: אורית נהרי) היותר "אווירתי" , שבקלות יכל להתלבש גם על קולה של חוה אלברשטיין. ב"אין כבר כאב" ( מילים: אורית נהרי, לחן: ערן וייץ) , שיר ג'אז  בלוזי נוגה ועצוב בקולה הנעים של נהרי. המלנכוליה ממשיכה עם "גלי יסורים" ( מילים ולחן: אורית נהרי) היותר סלואו רוק בלוזי מוציא את הדי הנשמה של נהרי לראווה.

 

הצד השקט וכמעין המשך של 2 השירים הקודמים, מתגלה ב"זמן מרפה" ( מילים: אורית נהרי, לחן: ערן וייץ), כמו אומר: "נכון, נפגעתי מאהבה ואני בודדה, אך בעזרת הזמן, אשכח אותך ואת יגוני" . הקו האופטימי יותר ממשיך עם "הבוקר די אופטימי" ( מילים ולחן: אורית נהרי) , אחד השירים הבולטים והקליטים באלבום. ב"רחובות זזים" (מילים ולחן: אורית נהרי) , נראה כי נהרי לוקחת את ההשפעות המוסיקליות שספגה לאורך השנים וקיבצה אותן לשיר "אמצע הדרך" הזה עם השפעות הג'אז ומציגה אספקלריה למציאות היומיומים בה אנו חיים.

 

לסיכום: אלבום עשיר בצבעים מוסיקליים מגוונים, שלל השפעות מוסיקליות וטקסטים בלתי שגרתיים ומיוחדים. נהרי משופשפת היטב, מגובשת ויצרה אלבום מעניין ומיוחד, שגם אם לא יכלול "להיט" שיחרוך את תחנות הרדיו, הוא מציג איכות, שזה לעיתים הרבה יותר חשוב מ"עוד להיט".

 

 

ביקורות מוסיקה:

 

יוני פוליקר- "שלום אחי הגדול"

מילים ולחן: יוני פוליקר,  עיבוד והפקה מוסיקלית: שמוליק דניאל ויוני פוליקר

 

סינגל מרגש ליוני פוליקר המוכשר, המדהים והמרגש - שיר  המתאים לשבוע השכול של ימי הזכרון, מתוך אלבומו החדש של פוליקר- "מים, אוויר, אדמה ואש" .

 

 

עמיעד עמר- "בואי"

מילים: עמיעד עמר,  לחן:עמיעד עמר וליאור עמר

 

סינגל שלישי לעמיעד עמר. בשונה משני הסינגלים הקודמים, שהלכו על קו הבלדות יותר. השיר קצבי, אך חסר בו פלפל ואנרגיה, שקולו של עמר מסוגל להוציא יותר מהשיר הזה. שיר חמוד, שיכל לזנק יותר.

 

https://www.youtube.com/watch?v=0h1Ew2t3aZ8

 

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by