בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקלי 
מוזיקה היום: יום הולדת ליוסי בנאי  

מוזיקה היום: יום הולדת ליוסי בנאי

 
לוקלי |
 

היום מציינים את יום הולדתו ה-83 של יוסי בנאי ז"ל, מעמודי התווך של התרבות הישראלית, ומי שליווה אותה משנות ה-50 ועד יומו האחרון (נפטר ב11 במאי 2006).

 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסי בנאי
 יוסי בנאי   צילום: יחסי ציבור 
 
 

אין מילים רבות ומפוארות דיין בכדי לתאר את תרומתו הרבה של בנאי לתרבות הישראלית: הן כשחקן, הן כאחד הסטנדאפיסטים הראשונים בישראל, הן כפזמונאי, זמר, במאי וכותב- פרפורמר רב כישורים בכל אמות מידה אפשריות.

 

בנאי, ירושלמי בדמו וברוחו, החל את דרכו המקצועית ב1951 בתכניתה הראשונה של להקת הנח"ל ( ולימים הפך לבימאי הלהקה). לאחר לימודי המשחק (אצל פאני לוביץ') , החל לשחק בתיאטרון "הבימה" ובאמצע שנות ה-50 נסע לפריז, לספוג את התרבות, השנסונים וההווי שהפכו מזוהים עימו עם שובו ארצה.

 

ב1958 השתתף במופע המוסיקלי "תל אביב הקטנה" , שם ביצע את להיטי הסולו  הראשונים שלו: "בחולות", "רינה" (דואט בלתי נשכח עם יונה עטרי), "בכרמי תימן" (עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו) ועוד. מכאן ואילך השתתף בעשרות הצגות, מופעים והצגות שהוכיחו מעמדו כשחקן דרמטי וקומי כאחד.

 

מבחינה מוסיקלית, שנות ה-60 היו שנים פורחות עבור בנאי: מלבד השלישיה שהקים עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו שתועדה בתכנית "יוסי חזקיונה" (1961), הוא הביא עימו את המטען שספג בצרפת לתכניות זמר מוצלחות לאורך הסיקסטיז והסבנטיז, כגון : "ילדות קשה" (1964) ו "נישואין נוסח גירושין" (1973) עם רבקה מיכאלי, "חכמים בלילה" (1968) עם אילי גורליצקי, רומנסרו ספרדי ( בין השאר עם יהורם גאון) , "הגורילה", "פרצוף צועני", "אין אהבות שמחות" (משירי ברסאנס) .

 

לצד הופעותיו בקולנוע ( "חבורה שכזאת", "ארבינקא" , "חכם גמליאל" ועוד), היה אחראי בנאי במידת מה גם להצלחתה של שלישית הבידור הגדולה בישראל: הגשש החיוור, לה כתב תכניות ומערכונים מצליחים כ"אופסייד סטורי", "קרקר נגד קרקר" , "עובדים עלינו עבודה עברית" וכו'.

 

אחת התכניות המצליחות ביותר של בנאי, בה השיב אותנו למחוזות ילדותו הירושלמית, הייתה "אני וסימון ומואיז הקטן" (1981) שהפכה מזוהה עימו לא פחות מהשנסונים המעוברתים.

 

לאורך השנים, בנאי לא קפא על שמריו ותמיד דאג להמציא עצמו מחדש, לשכלל רעיונות, להשתדרג, להישאר מצחיק ורלוונטי לתקופה, ובזמן שבני מחזורו נשארו קצת מאחור, בנאי נשאר באותו מעמד וסטטוס אמנותי בו דגל מראשית דרכו.

 

בנאי ידע לקחת את ההווי הארצישראלי, עם הדבש והעוקץ בו, ולעשות ממנו בדרכו המיוחדת יצירת אמנות. הוא ידע לרגש ולהצחיק באותה מידה, לא איבד את הישראליות הצברית שאפיינה אותו, דיבר לכל שכבות העם, לכל המגזרים ולכל הדתות ועל אף שלא היה זמר ענק, הוא ידע לבצע שירים בחן ולהגיש שיר כמו שזמר צריך להגיש, מה שהפך לסמלו המסחרי והכניסו לפנתיאון הנצחי של המבצעים המיוחדים בישראל.

 

בין להיטים הנצחיים: "ספירת מלאי", "נשים נשים", "בחולות", "על כל אלה", "אני וסימון ומואיז הקטן", "אהבה בת עשרים", "שיכור ולא מיין", "לא אבקש את ידך", "מרוב אהבה", "הגבירה בחום", "ערב עירוני", "תחת עץ האהבה" , "אם נדע לאהוב" ועוד.

 

מזה 9 שנים שיוסי בנאי אינו עמנו, אך תרומתו ופועלו עדיין בוערים וחיים כמו תמיד. לרגל ציון הולדתו של בנאי, קוראי המדור יכולים לשמוע בהשמעת בכורה, הקלטה נדירה של בנאי שלא יצאה מעולם על גבי אלבום- השיר "דון קישוט" (מילים: יהונתן גפן, לחן: דוד קריבושה, עיבוד וניצוח: מרטין מוסקוביץ') בביצועו של בנאי מ1971.  ביצוע מוכר לשיר בלחן אחר (של שם טוב לוי) הינו של אריק אינשטיין באלבומו "יסמין" (1972)  .

 

 

 

 
 

נעים להכיר: גל דה פז- 100%  נשמה, זה מה ששומעים ומרגישים בשניה שגל דה פז פוצה את פיה. עם סטייל וגרוב רוקנרולי, קול מרטיט ועוצמתי ( שלא נופל מקולם של רוברט פלאנט וג'ניס ג'ופלין) ומנה בלתי מבוטלת של כשרון ועבודה קשה- דה פז בדרך לכבוש לא רק את ישראל, אלא את העולם.

 

לא רבות הפעמים בהן אתה שומע זמר או זמרת ואתה יודע שיש בהם את הדרייב והיכולות הבאמת מרשימות להגיע לטופ. לגל דה פז יש את כל הנתונים הללו, ומה שמשחק לטובתה זו גם העובדה שהיא לא מתיפייפת או מלוקקת יתר על המידה להתנהג כמו דיווה ( ומבחינה ווקאלית- היא דיווה לכל דבר), אלא היא חורשת את הארץ לאורכה ולרוחבה בהופעות, במקומות גדולים וקטנים, וצוברת את אהדת הקהל, כי היא מודעת לזה שכדי לכבוש את "העולם", אתה חייב קודם לכבוש את לב הקהל והקונצנזוס הישראלי, הבית שלך.

 

אלבום הבכורה של דה פז- "בלוז כחלום", יצא ב2010 בעברית וזכה לתשבוחות ופרגונים הן מהתקשורת והן מהקהל.  לאחר סיבוב הופעות עמוס בארה"ב, שיבה לישראל עם לו"ז הופעות גדוש גם בארצנו, והוציאה בשקט את אלבומה השני.

 

אלבומה השני, Goldie ("גולדי", אגב, הפך כינויה ושמה המסחרי) פרי עמלה המשותף עם בעלה והנפש המוסיקלית התאומה שלה, המוסיקאי אריאל קשת,  יצא בתחילת 2014 , ועל אף שזכה לתשבוחות וביקורות מצוינות, נדמה כי עדיין דה פז, שלא בצדק, לא הצליחה להיכנס ללב המיינסטרים הישראלי. אולי זה כי הרוק והSOUL נחשבים ל"שוליים" בסצינת המוסיקה המקומית ( שלא לומר ים תיכונית) של היום, ואולי זה כי סצינת המוסיקה בישראל "קטנה" על דה פז- שראויה להופיע בבמות הגדולות בעולם.

 

באלבום השני, וזה ניכר, דה פז נשמעת מגובשת, אנרגטית, משופשפת ומלאת נסיון ונראה כי על אף שהאלבום השני כולו באנגלית, עדיין דה פז שוחה גם בשפה זו במקום הטבעי לה.

 

מלבד קריירת הסולו שמטפת דה פז, היא חברה ויוצרת גם בהרכב הסמוקין סול המקומי המוצלח-  Lucille Crew .

 

לאחרונה, שחררה דה פז קליפ חדש לשיר מאלבומה השני- Got To Stay Alive הממחיש בדיוק כל שכתבתי פה.

 

בטוח שאני לא הראשון ששואל- את זמרת ענקית (אין ספק) ואת מופיעה בכל מקום אפשרי (אין ספק) ישראל קטנה עלייך ויש לך שירים מעולים (אין ספק) , את מוכרת בסצינה המקומית כמובן (ואף בחו"ל) , אבל עדיין לא אירעה הפריצה הגדולה לה את מייחלת וראויה. במה לדעתך הסיבה נעוצה?

" וואו. איזו שאלה. ועוד ראשונה. אבל לא אתה לא הראשון ששואל.  שמע, זה שילוב של כל מיני דברים תמיד בחיים. אני חושבת שזה שילוב של עבודה קשה, אמונה, והרבה הרבה מזל.  ואני חושבת שהפריצה הגדולה הזאת שאתה שואל עליה עוד לא הגיעה כי הזמן פשוט עוד לא הגיע. זה בפריצות קטנות ובצעדים מחושבים. אני מאמינה שלכל אחד יש את הזמן והקצב שלו ודברים מתגלגלים כמו שהם אמורים. אני גם רואה מה זה עשה לי כאומן, זה שהאלבום הראשון לא התפוצץ. זה עשה אותי מחוברת מאוד לקרקע ולימד אותי שצריך לעבוד קשה ולהצמיח שורשים. שזו דרך חיים ולא רק כתבת שער בעיתון. שלאסוף אנשים בהופעות אחד אחד, להסתכל להם בעיניים ולהתחבר איתם- זו הדרך שלי. זה החזיר אותי לשורשים של המקום הזה שממנו התחלתי לעשות מוסיקה - כי זה עושה לי ולאנשים סביבי טוב. זהו, טהור. ועכשיו אני יודעת, שכשהפריצה הזאת תגיעה, אני אהיה מוכנה אליה.

ואל תשכח גם, שאני עושה רוק, ואין מה לעשות, השנה היא 2015 ורוק הוא לא המיינסטרים (למרות שאני מרגישה איך הגלגל מסתובב והרוק חוזר להיות בראש שרשרת המזון של המוסיקה בעולם ובארץ) וזה תמיד יותר קשה כשאתה הולך נגד הזרם. אבל כשזה אמיתי, זה עובר וזה מגיע. ואני נהנית מהדרך לאללה. "

מתי החל הרומן שלך עם מוסיקה?

" באמת מאז שאני זוכרת את עצמי. גדלתי בבית מלא במוסיקה.כשאמא שלי היתה בהריון איתי היא היתה שרה בלוז וג׳אז במועדונים והיא מספרת לי שהייתי בועטת עם הבייסדראם. אחר כך אמא שלי שרה שנים באופרה וגדלתי בתוך כל העולם הזה של המוסיקה הקלאסית והמוסיקה בכלל... תמיד היה לי ביטוי במקום הזה. אם זה בתור ילדה קטנה שמחזיקה מיקרופון או משהו שנראה כמו מיקרופון ביד, ממציאה שירים ורק מחכה שמישהו יבקש ממני לשיר, או בתור נערה שהמוסיקה תמיד היתה המקום לברוח אליו מהקושי או כאדם בוגר שגדל עם המוסיקה ומתפתח איתה ומכיל אותה. המוסיקה תמיד תמיד היתה שם. לא אכזבה אף פעם. "

היכן ניתן למצוא אותך בימים אלה?

" אני (בעיקר בשנתיים האחרונות) התאהבתי בכל העניין הזה של שיתופי פעולה עם עוד מוסיקאים. הרגעים האלה, המבטים, אין דומה לזה, ליצירת רגע עם מישהו אחר.אני מופיעה כמובן עם הלהקה המדהימה שלי, בכל הארץ, ועובדים על אלבום שלישי. אני חברה ב Lucille Crew שהם גם כבר משפחה שם המוסיקה לוקחת אותי למקומות אחרים לגמרי, היפ הופ פאנקי סול... משהו מדהים ואחר.אני כבר רואה את עצמי חצי חברת להקה ב Full Trunk שחורשים את כל הארץ ובקרוב (4.5) משיקים אלבום חדש בבארבי, גם שם אני מצטרפת ללא מעט הופעות.אתה גם יכול למצוא אותי כמעט כל ראשון ב פסאז׳ באלנבי בערב Blues & Booze מג׳מג׳מת עם חבורה של מוסיקאים מדהימים עד הבוקר.חוץ מזה אני גם מקליטה ועושה שיתופי פעולה באלבומים של אמנים אחרים. בקיצור לא משעמם. חמסה טפו.   אפשר להתעדכן על כל ההופעות בעמודי הפיסבוק. "

ספרי קצת על האלבום החדש ועל העבודה לצד האיש של חייך, אריאל קשת?

" העבודה על האלבום הזה היתה מאוד שונה מהאלבום הראשון, מאוד רגועה. לקחנו את הזמן ונתנו לדברים פשוט לקרות. רציתי להקליט אלבום שהייתי נהנית לשמוע או לקנות, משהו שעושה טוב על הלב. אני מאוד אוהבת לעשות מוסיקה מרוממת. למרות שבאלבום הבא אני כבר רואה ושומעת צד יותר כבד ואפל בחלק מהשירים...העבודה עם האיש של חיי היא גם העבודה של חיי. אנחנו מתפתחים גם כמוסיקאים שעובדים יחד וגם כזוג דרך המוסיקה. לומדים לעבוד אחד עם השניה ולא לערבב את המוסיקה עם הנישואים שלנו. אנחנו גם כל כך מכירים אחד את השניה שלפעמים אין צורך לדבר כשעובדים על שיר, אנחנו יודעים בדיוק מה כל אחד רוצה לשמוע ומיישמים את זה. ילדים אין לנו עדיין עדיין אבל יש לנו שני אלבומים ושלישי בדרך... היצירה המשותפת מאוד מקרבת.  "

האם העובדה שכולו באנגלית, מעידה על כך שאת בונה יותר על קריירה בחו"ל וחושבת כי שם טמונים הסיכויים להצלחה הענקית?

"שמע, אני כותבת ושרה באנגלית בגלל שזה מרגיש לי הכי טבעי ותמיד הייה ככה.זו המוסיקה שגדלתי עליה, רוק, קאנטרי, סול, כמעט רק באנגלית.  כשלמדתי ברימון אז עבדו איתנו רק על כתיבה בעברית, וניסיתי את זה (לפני זה כתבתי רק באנגלית) ואני חייבת להגיד לך שאני מאוד אוהבת עברית , זו שפה מדהימה, ואני חושבת שכל מילה שאתה שר בעברית היא עולם ומלואו והרגשתי שעם הז׳אנר שלי והאנרגיה שאני מחפשת להביא ולהרגיש, זה פשוט מתנגש. זה נכון שזה גם פותח דלתות החוצה, ושהשלום הוא להופיע בכל העולם, אבל זה לא המניע העיקרי בכלל. זה פשוט בא לי הכי טבעי.  "

בדמיון, איפה את מוצאת את עצמך בעוד שנתיים?

"בריאה, חזקה ורוצה עוד. תמיד לרצות עוד. מקווה להמשיך לשתף פעולה עם אנשים מוכשרים שאני אוהבת, ועם אנשים חדשים.להמשיך להופיע ולהתפתח, לכתוב, להקליט. וכמובן להגיע לעוד אנשים. לצאת החוצה, להופיע מחוץ לארץ, אבל אני לא רואה ניתוק מוחלט מהארץ. ניסיתי את זה, השורשים הם פה, וזה לא משנה שאני שרה באנגלית, יש פה חיבור עם אנשים שאין באף מקום אחר. זה הבית, אם נרצה או לא. אני רוצה לגדול עם הסצנה המדהימה הזאת שהולכת וגדלה עכשיו בארץ, של מוסיקת רוק ובלוז, ולראות איך כולנו ממריאם יחד וכובשים יעדים. אני חושבת שיש המון כח בביחד הזה. "

מה מביא לך את המוזה ליצירת שירים?

"הכל. מה שאני עוברת עם עצמי. חוויות פנימיות של אהבה, פחד, עצב, אכזבה, תקווה, אושר, כאב, שמחה וחוויות חיצוניות גם, דברים שאני רואה מבחוץ. דברים שאחרים עוברים מזה יכול להיות כל דבר באמת. משפט שמישהו אומר, חלום שהיה לי, סרט שראיתי, תמונה, חוויה ברחוב, מחשבות שלי עם עצמי, זכרונות מהעבר, חשיבה על עתיד.. יש כל כך הרבה מקומות לשאוב מהם השראה. באלבום הראשון יש לי שירים על שמש שקרנית ועל מצוקה כלכלית, באלבום השני יש שירים על השדים שבי ושירים על המגפיים האהובות עליי. על חלום שהיה לי שעוברים לגור על הירח ועל האש שבוערת בי לבלוע את העולם.  והאמת שבאלבום החדש שאנחנו עובדים עליו יש כבר לא מעט שירים שמוקדשים לאותם אנשים מדהימים שאני רואה בהופעות (גם אלו שאיתי על הבמה וגם אלו שבקהל)  שבאים ורוקדים, ומחייכים אליי, מסתכלי לי בעינים, נכנסים איתי לרגע, או שרים את המילים. זה סיפור אהבה גדול מאוד שמעסיק אותי הרבה לאחרונה. אני חווה אהבה מסוג חדש, וזה מדהים, רק על זה אפשר לכתוב אלבום כפול. "

 

ביום שלישי, ה14/4 בשעה 21:30 תופיע גל דה פז בקונטיינר, יפו ,  בשעה 21:30 - הכניסה חופשית

 

 

 
גל דה פז
 גל דה פז   צילום: יואב גרטנר 
 

 

המלצת אלבום: יואב יצחק- "לוחש בלילותייך"

 

יואב יצחק, האהוב והותיק, חוגג בימים אלה  30 שנות קריירה והוציא השבוע אלבום חדש (15 במספר) הממשיך בקו המאפיין אותו לאורך השנים: רומנטיקן, שרמנטי, בלתי ממוסחר ואיכותי. לאורך השנים, יצחק צבר קהל אוהדים רב ושומר על אותו סטטוס מוסיקלי מבלי לזוז מילימטר- וטוב שכך.

 

ביקורות מוסיקה:

 

Nomke- Reflection Of Me

מילים ולחן: נועם סדן,  עיבוד והפקה מוסיקלית: אלן מון

סינגל חדש מאלבום הסולו של יוצרת וזמרת הפולק הישראלית הנהדרת "נומקה" (נועם סדן) המצליחה בקולה לרגש כל פעם מחדש- אמרתי פעם ואומר שוב- ג'ודי קולינס הישראלית!

https://www.youtube.com/watch?v=aBG1ruQ47zI#t=139

נדב מור מארח את אריאל שליכטר דה לאון- "חלומות וסיוטים"

מילים: אבי מסיקה ונדב מור,  לחן ועיבוד: אבי מסיקה

נכון שההיפ הופ והראפ עבר בשנים האחרונות מהמרכז לשוליים, אך הסצינה הזו תמיד פורחת ומתפתחת גם אם לא במיינסטרים הכללי. שיר ראפ נוגע, אנרגטי, רומנטי וחזק.

https://www.youtube.com/watch?v=zVKy9RwNtOo

שירי גולן- "איש אילם וגבוה ודק"

מילים: אהרון שבתאי,  לחן:   אריה לבנון,   עיבוד: שירי גולן

ביצוע ג'אזי בלוזי מקסים ונעים לאוזן של שירי גולן לקלאסיקה "איש אילם וגבוה ודק" , שזכתה להמון ביצועים כצמד העופרים (המבצעים הראשונים), דני בן ישראל, עדנה גורן ועוד. יפהפה!

https://www.youtube.com/watch?v=QZEFc0lNA6c

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by