בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקלי  
מוזיקה היום: הפרויקט החברתי של איתי בורבא 

מוזיקה היום: הפרויקט החברתי של איתי בורבא

 
לוקלי  |
 

חזון והגשמה. אלו האסוציאציות הראשונות העולות בי בעת הראיון עם איתי בורבא, מוסיקאי אשקלוני בן 30, שיזם פרויקט מוסיקלי חברתי שלא נעשה בארץ לפניו: ליצור אלבום משיריו בהשתתפות צעירים מוכשרים ואלמונים מהפריפריות השונות בכדי לתת להם במה וחשיפה ראשונית. היום יוצא סינגל רביעי מתוך הפרויקט- "יום אחר" .

 
 
 
 
 
 
 
 
 
איתי בורבא
 איתי בורבא   צילום: יחסי ציבור 
 
 

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם, ומתחיל ללכת.." , שיר זה שכתב אמיר גלבע וביצע שלמה ארצי על בימת פסטיבל הזמר ב1973, הפך בשנים האחרונות לסמל לצדק חברתי. השיר מתאר באופן מדויק להפליא את פועלו של איתי בורבא , אשקלוני נשוי + שניים, יוצר ומעבד מוסיקלי, שהתעורר יום אחד ומצא רעיון מקורי ומיוחד לפתרון מצוקתם של זמרים צעירים מאיזור הפריפריה, המתקשים לעשות צעדיהם הראשונים בעולם המוסיקה, הן בשל הריחוק הגיאוגרפי והן בשל חוסר קשרים ואמצעים.

 

ב"פרויקט החברתי של איתי בורבא", בורבא כתב והלחין אלבום שלם שמייצג בכל פעם ייצוג פריפרי אחר מהאוכלוסיה. הפעם הגיע תורם של תושבי הדרום, בפרויקט שגייס דרך "הדסטארט" כ-36 אלף ₪ טבין ותקילין, מתוכו שוחררו עד כה שלושה סינגלים מוצלחים: "בצד היפה של השמיים", "זכרונות" ו"בזמן שלי".

 

היום משתחרר הסינגל הרביעי מתוך הפרויקט הנהדר הזה- "יום אחר", בביצועו העוצמתי של צחי מוסא. "יום אחר", שכתב והלחין איתי בורבא ועיבד והפיק מוסיקלית אסף סבג, הוא שיר רוק טמפרמנטי, תוסס ואנגרטי העוסק בשאיפותיו של בחור צעיר להגיע יום אחד לפסגה.

 

איתי, איך נולד הרעיון הנהדר והחשוב הזה לתת פוש ודחיפה לאמנים מתחילים מהפריפריות?

"את האמת שזה היה לי ברור מהתחלה. ראשית, אני גדלתי והתחנכתי בדרום כל חיי. אני במקור ממושב עין תמר שליד ים המלח ועכשיו מאשקלון. אני רואה כמה קשה לאנשים מהפריפריה לבטא את עצמם בכל תחום, לא רק במוזיקה. בפריפריה יש זמרים כשרוניים כמו גם במרכז הארץ, ההבדל הוא שיותר קשה להם לפרוץ קדימה ולהגיע להכרה. לכן חשבתי שכקבוצה של אנשים בעלי איכויות יהיה לכולנו יותר קל להגיע לתודעה. בנוסף, סבא שלי, ניסים אלשייך הוא מוסיקאי ומנצח והוא הקים מספר קונסרבטוריונים בפריפריה לאחר קום המדינה. הוא לימד אותי שנתינה למען הסביבה, היא מעלה גדולה מאוד ואם משלבים זו עם מוזיקה אז נוצר פה באמת משהו מיוחד. הלוואי ויכולתי לומר שאני ממשיך את דרכו אבל הוא גדול ממני בהרבה! דבר נוסף הוא שאני מאוד אוהב ליצור ומאוד מספק אותי שזמרים אחרים שרים את השירים שלי. כל הסיבות הללו הביאו אותי להקים את הפרויקט החברתי. "

 

 

 

כיוצר, מה עשית לפני שיזמת את הפרויקט, מבחינה מוסיקלית?

"בילדותי ונעורי אני מגיע מרקע של כלי הקשה. למדתי בקוסרבטוריון העירוני של באר שבע ואף ניגנתי בתזמורת הנוער, גם תחת ניצוחו של סבי. בהמשך למדתי פסנתר, בעיקר קלאסי. כיוצר התחלתי לכתוב ממש לאחר הצבא. ההשראה שלי הייתה בעיקר המשפחה והחברה שלי שהיום כבר אשתי ואם ילדי. כתבתי לכולם, הלחנתי ואף הקלטתי מספר סקיצות באולפן. תמיד הרגשתי שיש לי את מה שדרוש כדי שעוד אזניים יאזינו לחומרים שלי אבל משהו תמיד עצר בעדי. לפני כשלוש שנים החלטתי שאני חייב לעשות מעשה ואז נולד הרעיון של הפרויקט החברתי. "

כיצד נולדים השירים? האם מותאמים לזמרים עצמם בהתאם לרקע שלהם או שנכתבו לפני שהפרויקט יצא לפועל?

"זה מאוד משתנה. חלק מהשירים כתבתי לפני שהתחלתי לאתר זמרים. הסינגל הראשון שיצא לרדיו לדוגמא הוא: "זכרונות". זהו שיר מאוד אישי שלי שבמקרה הזמר צחי מוסא התחבר אליו מאוד כי זה הזכיר לו את ילדותו שלו וכך נוצר חיבור מאוד חזק. ישנם שירים נוספים שכתבתי ולאחר שאיתרתי זמרים, החיבור בינם לבין השיר פשוט הרגיש נכון. ישנם מקרים שכתבתי שיר לפי קווים מנחים של הזמר. זה קרה לי עם שיר מתוך האלבום שנקרא: "פעם".בסינגל החדש: "יום אחר" היה לי את התהליך המעניין ביותר כי כתבתי את השיר על הזמר צחי מוסא. "

האם ללא ההדסטארט, לדעתך הפרויקט יכל לצאת לפועל ?

"הפרויקט יצא לדרך עוד לפני הגיוס בהדסטארט. הוצאתי שלושה סינגלים במימון עצמאי שלי. הפלטפורמה של הדסטארט סייעה לי להשלים את הקלטת האלבום בזמן קצר מאוד ובכך לגייס זמרים נוספים לפרויקט. אז אני חושב שבסך הכל, זה סייע לי לקצר תהליכים. ללא הדסטארט כנראה שהאלבום היה יוצא בעוד שנה או שנתיים וחבל. "

ספר קצת על החיבור עם צחי מוסא ועל "יום אחר"

"צחי הוא הזמר הראשון שהצטרף באופן רשמי לפרויקט שלי. הוא יצר איתי קשר דרך הפייסבוק, הזמנתי אותו לחדר הצעצועים של הילדים שלי (שהוא גם חדר המוזיקה שלי) והתחלנו פשוט לנגן ולשיר את "זכרונות". אני לא אשכח את המבט שלו שהוא פשוט התאהב בטקסט וזה גרם לי סיפוק אדיר! מאז צחי ליווה אותי לאורך כל הדרך, לקח חלק בהופעות שלנו, עזר לי לאתר זמרים נוספים ובעצם הפכנו להיות חברים מאוד טובים. הבן שלי אגב, המעריץ הכי גדול שלו! את הסינגל החדש "יום אחר" כתבתי על התהליך הארוך והקשה שצחי עבר בתור זמר צעיר מאשדוד, על הרצון לפרוץ לחזית הבמה ופשוט לעשות מה שהוא הכי אוהב - לשיר. העיבוד המקסים של אסף סבג לקח את השיר למקום מאוד פופ-דאנס ואני חושב שזה מוציא את צחי בצורה הטובה ביותר. "

 

 

 
 

ביקורת אלבום: מאור כהן- "אולי ? " ( EP חדש)

 

בלקסיקון עולם הבידור הישראלי, אין הגדרה בה מאור כהן לא נגע ( או ייגע) - יוצר/זמר/ שחקן/בדרן שנון וכריזמטי הפעיל, במסגרת כזו או אחרת, קרוב ל-25 שנה איכותיות ופוריות.

 

לאחר שנטע זרע פורענות בלהקת "זקני צפת" ( עמה הוציא 5 אלבומים, כשהאחרון אשתקד- "לא היו דברים מעולם") , השתובב עם דן תורן בלהקת "הזבובים" ( עמם הוציא אלבום+EP) , פחז ב"צמד ראות" עם רע מוכיח ( הצמד הוציא אלבום אחד) ,  ובילה עם חברו מימי זקני צפת, אורן לוטנברג, ב"בליינים" ( השתתף ב-3 אלבומים) , הוציא כהן ב1999 את אלבום הסולו הראשון שלו: "טוב לנו יחד" שהפיק מוסיקלית פיטר רוט.

 

בהמשך, הקליט מספר שירי סולו במסגרות שונות, הוציא אלבום משירי בודלר ( "פרחי הרע") ו"החופש הגדול" (2013) , כשברזומה שלו נכלל אלבום אוסף אחד ( "דיסקגרפי"- 2008).

 

בימים אלה הוציא כהן EP סולו חדש, המונה שבעה שירים,  שכתב והלחין בעצמו. הEP ייחודי משאר אלבומיו, בכך שהוא עבד עליו לבדו ללא שיתופי פעולה מוסיקליים, אלא עבודה אישית ועצמית, רק מאור ומוחו ה"קדחתני".

 

אז מה מגיש לנו הפעם הילד ה"רע" של הרוקנרול? ובכן, הוא כבר לא "רע"- הEP מציג מאור כהן בוגר יותר, מעודן, מתון, יותר בלוזי וכתמיד: משובח ונוטף כשרון.

 

ניכרות באלבום ההשפעות המוסיקליות הרבות שספג כהן לאורך שנותיו, הבאות לידי ביטוי גם בשיריו. למשל, בשיר הפותח את האלבום, "אדם אחר", שיר מלודי ויפהפה, הנדמה כמושפע קצת מ "שיר פרידה" של שלמה ארצי, רק בטוויסט "מאור כהני" מובהק.

 

ב"משהו טוב אתמול קרה", שיר עידוד רוקי ואופטימי במיוחד, המתחיל בריף גיטרה המזכיר קצת את תקופת הסבנטיז  של הרולינג סטונס ( האזינו ל Brown Sugar) המלווה בטקסט איכותי ומשפיע ( "אולי השחר יקיץ מעל פסגת היום, ינקה אנשים, מתי השמש תימס לתוך ים האתמול, ויציל שם אותי " ) .

 

"המדרון" הבלוזי ( עם נגיעות אלקטרו), התשובה העברית ל I Love Rock And Roll מציג מאור כהן בועט ומלא נשמה.  ב"מצטער" ו"יום יבוא", כהן נותן ברוק קצת יותר גל חדש אייטיזי, ומתמתן בבלדה אישית סנטימנטלית ומרגשת במיוחד ב"הולך".

 

האלבום נחתם בשיר הנושא מהEP- "אולי", בלדת רוק עוצמתית המביעה רחשי לבו של כל אדם בתקופת חיים כזו או אחרת: ההתמודדות עם ה"לא" ותליית התקוות ב"אולי".

 

לסיכום: הגדולה של מאור כהן, היא לקחת את ההשפעות המוסיקליות הרבות מהן שאב השראה, וליצור משהו ישראלי, רוקי בעל חותם אישי וסגנון ייחודי האופייניים לו, ובכך להשפיע גם הוא על דורות צעירים של מוסיקאים, הרואים בו מודל. ב"אולי ", הEP החדש, אנו מקבלים את מאור כהן בחבילה אישית, עדינה ומתוקה, המצליחה להעביר את המסר, כי לפעמים טוב היות האדם לבדו, בייחוד כשהוא יוצר מוסיקה. מצוין!

 

 

 

 
מאור כהן
 מאור כהן   צילום: לירון כהן, יח"צ 
 

ביקורת אלבום: גיא לוי- "פרויקט פן- מוסיקה חדשה לשירי אלכסנדר פן"

 

היוצר והקונטרבסיסט המוכשר גיא לוי, הוציא השבוע אלבום חדש משירי המשורר השנוי במחלוקת אלכסנדר פן, מהמשוררים האמביוולנטים והגדולים בתולדות התרבות הישראלית. לוי לקח את מיטב שיריו של פן, הפשיט אותם לחלוטין מלחן, כשנותרה לו רק קדושת המילה הכתובה, והחל לבנות מחדש, שכבה אחר שכבה, מנגינה אשר תפיח חיים חדשים, כראות עיניו ושמע אוזניו, בשיריו האלמותיים של פן.

 

לוי חבר ליוצרת והזמרת המצוינת, טליה אליאב, שקולה החם והמלודרמטי מעט, הולם את הלך הרוח המשתקף בשיריו של פן, ויחד עם הרכב מצומצם הכולל טריו ובחלק מהשירים קוורטט, נתנו אינטרפרטציה חדשה בסגנון הישן ( אמביוולנטיות - כמו פן) לשיריו.

 

האלבום נפתח עם "סורו מני", קלאסיקה מוכרת לכל אוזן ישראלית בלחן אחר. בלחנו, לוי הכניס אלמנט מובהק של בלוז תיאטרלי המתלבש באופן מובהק על קולה החושני  של טליה אליאב, בביצוע חסר מעצורים וגבולות. "בוקר טוב" היותר קברטי, מציג טליה אליאב שונה לגמרי- עדינה, פגיעה ופחות משוחררת, כשהיא מלוה ע"י לוי כקול שני.

 

השקט הקלאסי ממשיך  ב"שיר השיכור" השובב, בעיבוד קלאסי וג'אזי מרשים של אליאב, ועובר לפופ יותר ביטלסי עם "זה עובר.." הקצבי, קליט ומתוק ( מישהו שמע הרבה את סרג'נט פפר) המציג טליה אליאב סנטימנטלית ורבגונית.

 

לאחר מכן, ב"ובכל זאת..", אנו מקבלים ואלס שרמנטי בניחוח שנסיונרי, ואחריו טנגו פופי מכשף עם "נגד!" (הוא היה אדם פשוט).

 

ב"אם", אנו מקבלים פתיח אינסטרומנטלי קצת ארוך (מעט מפרך), בשיר המזכיר שיר עם אמריקאי בקולה של אליאב, שיר השובר מעט את קו השירים שלפניו, החוזר לסורו בשיר הבא- "את ואני" הרומנטי והסקסי, ואחריו "כנרת", המחזיר אותנו לסטנדרטים הסווינג ים של הפיפטיז, וביצוע המתחיל כאקפלה ל"חושפי אור", ובהמשכו הופך לשיר רועם, מעט מלחמתי, כמשב רוחן של המילים.

 

האלבום מקבל תפנית שונה לחלוטין, בביצוע אוריינטלי ( סגנון "מזרחי") בדואט  "שיר אל שנכלא", בו בולט חזק קולו של גיא לוי, ואליאב הפעם על תקן קול שני. שיר סוחף בניחוח המוסיקה הטורקית של שנות ה-50,60 והדבקות הדרוזיות של עמנואל זמיר.

 

לסיכום: אלבום מעניין ומסקרן, השומר על מונוטוניות המנגינות שאפיינו את שיריו של פן, אך לוקח את הטקסטים לכיוון אחר לגמרי מהביצועים המוכרים- כיוון צעיר אך ישן, סוער אך שליו, מגוון ומתובלן היטב מוסיקלית. השילוב של טליה אליאב בפרויקט, הוא בחירה מושלמת- היא מצליחה לקחת כל שיר ולתת לו נימה נשית במגוון סגנונות ווקאליים בהם היא שולטת, ולוי, בלחניו מצליח להפוך את הכל מה שהיה פן: זועם ומרדן ( כמו הרוק והבלוז), רגיש ורומנטיקן ( כמו המוסיקה הקלאסית) ומעל הכל- ישראלי בלבו ובפיו. אלבום חובה לחובבי השירה העברית ככלל וחובבי כתביו של פן בפרט.

 

 

 
גיא לוי
 גיא לוי   צילום: יחסי ציבור 
 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by