בערוץ
 
 
 
 
 
 
 
 
לוקלי  
מוזיקה עכשיו: נעם וולף  

מוזיקה עכשיו: נעם וולף

 
לוקלי  |
 

היא בת 24, כותבת, יוצרת ובעיקר חיה ונושמת מוסיקה, ועכשיו היא הוציאה סינגל שני מתוך אלבום בכורה משל עצמה, המציין אבן דרך אישית עבורה בקריירה מוסיקלית שהחלה עוד בילדות, ומביע למעשה את רצונה: פשוט לעשות מוסיקה. נעים להכיר: שיחה צפופה עם נעם וולף.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
נעם וולף
 נעם וולף   צילום: גדי סהר 
 
 

נעם וולף, יוצרת וזמרת, בחרה בנתיב המוסיקה כייעוד עיקרי עוד מגיל קטן מאוד. בניגוד לצעירים רבים בגילה, בחרה נעם ללכת בדרך הקשה והארוכה בדרכה המוסיקלית: היא לא נשביתה בקסמי הריאליטי או תכניות כוכבי אינסטנט רגעיים, אלא ראתה בראש מעייניה את הכמיהה ליצור מוסיקה שתיוותר יותר מ-15 דקות תהילה.

 

בתקופה האחרונה סיימה וולף לעבוד על אלבום הבכורה שלה, הצפוי לצאת בחודשים הקרובים והולך בקו בלדות פופ רוק שכתבה והלחינה נעם בעצמה,  ומתוכו יצאו כבר שני סינגלים: הראשון, "למה אתה" והאחרון שיצא בימים אלה: "ננסה להיות", בעיבוד והפקה מוסיקלית של אדוש ניר ריחני.

 

 

 

נעם, מה היה השלב בו ידעת שאת רוצה לעסוק במוסיקה כנתיב החיים?

"בתור ילדה חלמתי על זה המון, אך לא ידעתי לאן יתגלגלו החיים. דודים שלי מוסיקאים ובצעירותי הלכנו להמון הופעות שלהם בבארבי, בזאפה וכו'.. הייתי יושבת בקהל, דרוכה בכסא שלי כאילו עוד שנייה קוראים לי לעלות להופיע, שרה את כל המילים ומתופפת על הברכיים. ידעתי באותם ימים שאני כבר לא יכולה לחכות כבר שיגיע תורי. "

זוכרת את ההופעה הראשונה שלך?

"כן, כמובן. ההופעה הראשונה שלי הייתה בגיל 5 בתחרות של ערוץ 1 ומשרד החינוך, "כוכב עולה". אמי לקחה אותי לאודישנים, אבל אני לא זוכרת כל כך איך הייתה ההופעה. בכיתה ה' שרתי את "מקיץ אל חלום" של גלי עטרי (לפני הביצוע של נינט ב"כוכב נולד") מול 7000 איש בטקס יום הזיכרון במכבים רעות, שם גדלתי. התרגשתי בטירוף! התגובות היו נהדרות אז המשכתי" .

השירים שלך אישיים מאוד. הרבה אמנים קצת חוששים לחשוף את עצמם כך בשם הליריקה. איך זה מרגיש לחשוף עצמך ככה בפני המאזינים? לפתוח את כל הקלפים.

"באישיות שלי אני בחורה מאוד כנה. אני לא יכולה להסתיר את הרגשות שלי, גם אם אני מנסה. אני גם מאמינה בלא לשמור בבטן, לשחרר את כל מה שיושב לי על הלב כדי לא להתפוצץ יום אחד. בטקסטים שלי אני כותבת כאילו אני לבד, אני לא חושבת על זה שיקשיבו לשירים האלה אנשים אחרים בהמשך, ולכן באמת הם טקסטים אישיים. אני כותבת אותם בבית בפיג'מה ואז הם הופכים להיות נחלת הכלל , וזה צעד לא פשוט אבל אני משתדלת להמעיט בשיפוט עצמי ופשוט לתת לדברים לקרות. יהיו כאלו שיאהבו ויהיו כאלו שפחות. "

בדור הריאליטי, את בחרת ללכת בדרך השניה, הקשה והמפרכת. נשאלת השאלה: מדוע? למה לא לקבל את הפלטפורמה הקלה והאולטימטיבית, גם אם לאו דווקא נכונה אומנותית?

"זו שאלה מצוינת. המון שנים שאני מקבלת טלפונים מכל הפקות הריאליטי, ומוזמנת להגיע לאודישנים. תמיד סירבתי והסיבה לכך הייתה שהמטרה שלי היא לא "להתפרסם". המטרה תמיד הייתה אומנותית לכל דבר, אני רוצה להתעסק במשהו שאני אוהבת וטובה בו. לא מחפשת את קיצורי הדרך (אך אין לי שום דבר נגד אנשים אשר הולכים לתכניות הללו), אני רואה את עצמי בתור אומנית - יוצרת וזמרת ולכן אני חושבת שפחות יתאים לי להשתתף בתכנית מהסוג הזה. אם הייתה תכנית ליוצרים ומבצעים אז אולי הייתי הולכת. אבל בתכניות הקיימות הללו מבצעים בעיקר קאברים וחשוב לי לחשוף את השירים שלי. "

כמה זמן ארכה העבודה על האלבום החדש ומה הקו המוסיקלי שכלול בו?

"התחלתי לעבוד על החומרים שבאלבום הזה בגיל 17. הופעתי עם הלהקה שהייתה לי אז, "ברירת מחדל" - במודיעין באירועים של העירייה וחיממנו את אביב גפן או את היהודים כשבסוף ההופעה ניגש אליי המנהל האישי שלי היום, וביקש שאגיע לאולפן ואשמיע לו חומרים שלי. מאז עברו 7 שנים בהן השתדלתי להגיע לאולפן ולהקליט סקיצות פעמיים בשבוע, התעסקתי בעיבוד והפקת קולות רקע לאומנים רבים, "השתפשפתי"  כמו שאומרים. בנוסף עשיתי הפסקה של שנתיים בעבודה על האלבום כששירתי בצבא, היה לי חשוב לעשות שירות משמעותי ולהתרכז רק בזה. אחרי הצבא גם טסתי לטיול של עשרה חודשים במזרח, וכשחזרתי פשוט המשכנו מאיפה שהפסקנו. העבודה עם המפיק המוזיקלי ניר "אדוש" ריחני (אלמנה שחורה) הייתה מספקת, מהנה ופורה, והיו לנו כבר שירים לאלבום, אך משהו בתוכי עדיין לא היה בשל להתחיל בתהליך הזה של לשתף את השירים עם אחרים, להופיע איתם וכו'. המשכנו בעבודה עד שיום אחד פשוט הרגשתי שאני מוכנה, והדברים החלו לזוז מעצמם. הקו המוסיקלי הוא רוק מלודי, בלדות רוק פופ עם השפעות של מגוון סגנונות מוסיקליים בהם ג'אז, קאנטרי, רוק אלטרנטיבי. אני מקווה שיאהבו. "

מה ההשפעות המוסיקליות עלייך?

"הלהקה האהובה עליי בכל הזמנים היא  Radiohead , אוכל להמשיך ולהקשיב להם בכל זמן נתון ולנצח. ישנן זמרות רבות שספגתי מהן השראה בהן: Cardigans, Corinne Baily Rae, Norah Jones  ועוד המון...  בשוק הישראלי אני מאוד אוהבת את נורית גלרון, יהודית רביץ, אריק איינשטיין, אביתר בנאי והחברים של נטאשה. (הוריי האזינו להם בילדותי) יש המון אמנים מדהימים שבזכות השירים שלהם אני מי שאני. "

איפה את רואה את עצמך בעוד שנה ( מבחינת המוסיקה) ומה את מייחלת לעצמך?

"בעוד שנה אני מקווה לעזוב את המשרה המלאה שאני עובדת בה, ולהתפרנס רק ממוסיקה. מקווה להופיע פעם בשבוע לפחות, להיות עם אלבום שני ביד, אולי ללמוד גם משחק... אני בעיקר מקווה להיות מאושרת, להשיג את מה שאני רוצה, ושהמשפחה שלי תהיה כולה ביחד. "

 

 

 
 

ביקורות מוסיקה:

 

מגיאור- "אתה אומר"

מילים: דורון דוד,  לחן: רועי ברקוביץ',  עיבוד והפקה מוסיקלית: חן מצגר-אדר

 

סינגל חדש לזמרת והשחקנית מגיאור, כוכבת הסדרה "פושרז". בניגוד לשירים הקודמים שהוציאה מגיאור: "סיבוב ראשון", "פאזל" ו"תרימי את הבס", שהלכו בקו פופי קצבי ויותר אנרגטי, מגיאור חושפת ב"אתה אומר", פן אחר שלה, פחות מוכר למאזינים: בלדת פופ חושפנית, אישית ועדינה.

 

אם בסינגלים הקודמים הכרנו מגיאור מלאת פלפל ושובבות מוסיקלית מתוקה, הרי שכאן נגלית לנו מגיאור בוגרת יותר, מתונה יותר, בשלה, רגישה ומוכיחה שהיא יודעת לבצע היטב ולרגש גם בבלדות שקטות, סביבה חדשה לנו ולה.

 

השיר, שכתב דורון דוד, הלחין רועי ברקוביץ' ועיבד והפיק מוסיקלית חן מצגר אדר, עוסק בנושא אהבה כוזבת או לא בשלה, על הרגשות המעורבים הכרוכים בכך ועל ההשלמה המאולצת עם המצב.

 

בהאזנה ראשונה השיר מרגש, בהאזנה שניה הוא כבר ממכר. שימו אוזן.

https://www.youtube.com/watch?v=KNGpFEgb1UA


הקליק- "אני לא בפסקול"

מילים: דני דותן, לחן: אלי אברמוב,  עיבוד והפקה מוסיקלית: הקליק

 

בשורה הכי משמחת ששמעתי השבוע: להקת הקליק, מנושאות הדגל של הרוק האלטרנטיבי והגל החדש בשנות ה-80, חוזרת אחרי 30 שנה מאז אלבום האולפן האחרון שלהם.

 

בין השירים הנודעים של הלהקה : "לא צריך שתדליקו לי נר", "אינקובטור" , "כל האמת", "גולם".

 

השיר החדש, היוצא לפני הבחירות ומסמל את חזרתה של הלהקה לפעילות, הוא בועט, רענן, נותן בראש ומחאתי- מהות הרוקנרול בכבודו ובעצמו! עונג עונג ושוב עונג!

 

חברי הקליק- דני דותן שירה , אלי אברמוב גיטרות וסינטיסייזרים , עובד אפרת בס, עודד פרח תופים.

 

https://www.youtube.com/watch?v=-MljzXBG7tM

 

יעל בורגר- The Rage

מילים ולחן: יעל בורגר,  עיבוד והפקה מוסיקלי: בורגור

 

סינגל חדש (שלישי במספר) ליעל בורגר, הזמרת הכי MTV של הזמן האחרון, ששיריה הקודמים זכו להצלחה גם בחו"ל, מתוך אלבום הבכורה שבדרך, עליו עובדת עם אחיה הגדול, המפיק המוסיקלי בעל השם העולמי בורגור ( שעבד בין השאר עם מיליי סיירוס).

 

השיר,  RNB סול משולב עם אלקטרו פופ, פשוט ממכר ועומד בתו התקן המוסיקלי החדשני והעדכני ביותר בשיעורי המוסיקה העולמית.

 

https://soundcloud.com/yaelborger/yael-the-rage

 

רינת בר- "עד שתזוזו"

מילים בעברית: יוסי גיספן ,   לחן: יווני

 

סינגל חדש ומקפיץ לנסיכת החפלות הים תיכוניות, רינת בר, בשיר שכתב יוסי גיספן ללחן יווני. על אף הקילומטראז' הרב שצברה בר בגיל כה צעיר, היא לא ששה לשנות הרבה מהנישה והסגנון שהקהל שלה אוהב: או בלדות רומנטיות או שירים כיפיים, שירי שמחה ואופטימיות, ומצליחה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר! יאללה כפיים!

 

https://www.youtube.com/watch?v=fHtwqQ2qgSg

 

סנגיט- "יום חדש"

קטע שלישי מהפרויקט המוסיקלי הנהדר של המפיק והמוסיקאי סנגיט סגל- Studio Session. מדובר ביצירה קולקטיבית המשלבת מוסיקת עולם המשלבת אמנים מהארץ ומחו"ל. הסינגל השלישי,"יום חדש", משלב 3 שפות: עברית ,ערבית ואנגלית ( שלום מוסיקלי נהדר!), שיר קליט, משרה אווירה של רוגע ושלווה ומחמם את הלב. ממליץ לשמוע גם את שאר קטעי הפרוייקט.

 

השיר מלווה בקליפ וידאו שיצר גם כן סנגיט עצמו.

 

https://www.youtube.com/watch?v=_E4hRw3Z_0c

 

אריק דוידוב- "דיקסי"

לחן: אריק דוידוב,  עיבוד והפקה מוסיקלית: רפאל סופר

 

החצוצרן המוכשר והותיק אריק דוידוב מחזיר אותנו לימי הדיקסילנד של שנות ה-30 עם קריצה מובהקת ל2015 בקטע פיוז'יין ישן-חדש שהלחין במסגרת סדרה מוסיקלית מסוג זה עליה עמל, שהקטע הראשון שבה היה "לה טרומפטה" . ביצוע סווינגי, מקפיץ, משמח המתאים ללא ספק לשמש פתיח תכנית או סדרה כלשהן ברדיו או בטלויזיה.

 

https://www.youtube.com/watch?v=PBOyk9FCEb4

 

אייל סול- "באמאש'ך"

מילים ולחן: אייל סול, עיבוד והפקה מוסיקלית: ראובן חיון

 

סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה לאייל סול. אין הרבה להכביר מילים: שיר רוק בועט ואיכותי, המשלב הומור, ואפילו חלק קטן של ניחוח אוריינטלי! מסוג השירים שאי אפשר שלא לאהוב.

 

https://www.youtube.com/watch?v=ICgM4Ny6Djg

 

רוני ידידיה וישראל ברייט- "עץ הפלפל"

מילים: נתן אלתרמן,  לחן: רוני ידידיה,  עיבוד והפקה מוסיקלית: רוני ידידיה וברק פרוכט

 

קחו את פלפל אל מצרי ( "החופש השנתי" סטייל) וזוזו מוסא, רקחו לשם את פזמוני תיאטרון המטאטא של שנות ה-30, הכניסו לכך ניחוח "כוורת" ופופ ישראלי, לצד רוק עכשווי- כל אלה לצד המילים של אלתרמן והלחן הקליט, קצבי, נעים ומתוק של רוני ידידיה, הופכים את השיר החדש, דואט הרמוני גאוני ( לא פחות) בין ידידה לישראל ברייט ( "השמחות"), לחגיגה מוסיקלית של ממש! שימו אוזן! מומלץ!

 

https://www.youtube.com/watch?v=cUNz3GHzZ-4

 

רגב הוד- "יחפה בחולות"

מילים: אבי אוחיון,  לחן: אסף צרויה

 

סינגל חדש לרגב הוד. השיר, המדבר על אהבת נעורים נכזבת, מציג רגב הוד בוגר מאוד, איכותי וכמו תמיד, בעל יכולות ווקאליות מרשימות. טקסט איכותי של אבי אוחיון ללחן מעולה של אסף צרויה.

 

https://www.youtube.com/watch?v=A-C84m4u3R4

 

 

 
בית הבובות
 בית הבובות   צילום: כפיר חרבי 
 

ביקורת הופעה: בית הבובות- מופע עשור לאלבום "מדפים"

 

במוצ"ש האחרון במועדון הבארבי בת"א, חגגה להקת הרוק הישראלית-  "בית הבובות" , עשור לאלבומה "מדפים" (2005) ופלטינה משולשת בהופעה מיוחדת.

 

בשעה 20:30 נפתחו דלתות הבארבי, ונכנסו בזה אחר זה אנשים מכל הגילאים: ממעריצות בנות 14 המחפשות בכניסה כרטיס מיותר  ועד נשים מבוגרות בנות 70+.  מרבית הקהל נד בין גילאי 20-40.

 

סמוך למועד ההופעה, ב21:45, האולם היה מלא עד אפס מקום. מעת לעת נשמעות מחיאות כפיים כשהסאונד מן מבליח לבדוק את החיבורים.

 

השעה 21:48 והלהקה עלתה: אמיר אטיאס, איתי שיף ,איתי בן מרגי, דני מקוב, רן כהן ואיליה שולסקי- רוקסטארס made in  ישראל, ושאגות ( ושריקות) הקהל רעמו בהתלהבות.

 

החוויה ששררה באולם הייתה של מופע רוק מהסוג שרואים בחו"ל: עדת מעריצים נאמנה שזוכרת ומכירה את כל המילים בעל פה ( אפילו יותר מחברי ההרכב), הקומוניקציה התמידית של חברי הלהקה עם הקהל, כמו הם חבר'ה מהקהל שעלו לבמה לשיר לחבר'ה, הכריזמה הנוטפת סקס אפיל והרצון לבוא ופשוט לעשות מוסיקה- בלי דאווינים, בלי ראוותנות מיותרת, אלא פשטות עממית שובה וכובשת.

 

זה נפתח, איך לא? עם "מדפים", שיר הנושא מהאלבום המיתולוגי, המשיך עם "למעני" הקלאסי, "אל תדאג", "עומד מול הראי", "הציורים של יובל", והקהל קופץ, שר ( לפעמים מאפיל בהתלהבות הווקאלית על קולו של אטיאס), רוקד והחום עולה.

 

בין כל שיר ושיר, מנהל אטיאס דו שיח הומוריסטי עם הקהל ומקדיש אף שיר למישהו מגרעין המעריצים הגרופי הקבוע.

 

ב"מי אם לא אני" הלטיני סטייל, צעקות הקהל הופכות לצרחות צורמות אוזן, ואחרי "איך אני רוצה" ההופעה הגיעה לשיאה: לבמה עלתה כאורחת מיוחדת, יובל דיין, מהקולות הבולטים והמרעננים במוסיקה הישראלית החדשה, שביצעה ארבעה שירים יחד עם חברי ההרכב, ביניהם "שיר בעיפרון" הקלאסי.

 

האהבה, החום והחברותא הויזואלית והמוסיקלית שהלהקה הפגינה , לצד תדמית הרוקיסטים הבועטים, הפכה את ההופעה לחוויה בלתי נשכחת ורק העצימה את העובדה ש"בית הבובות" כאן בשביל להישאר גם לעוד עשרים שנה.

 

 

 

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by